סיום טיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/10/2007 | 20:39 | מאת: גל

אני בטיפול קרוב ל 4 שנים,מה שהתחיל כטיפול משפחתי בעקבות לידת ילדתנו הרביעית והמשיך כטיפול אישי שלי עם המטפלת. בחלק מהפעמים הגעתי לטיפול כי רציתי לראות ולפגוש אותה,כשתמיד עלו נושאים לדיון.אני רוצה לסיים את הטיפול אבל כל פעם המטפלת אומרת שזה לא מתאים כי הרצון נובע מהחשש שלי להתקרב והוא זה שתמיד משתק אותי ויוצר ריחוק.גם אם נכונה תפיסתה עד מתי כל זה יימשך? מדוע אינה מרפה ומאפשרת לי לסיים את הקשר ולראות בו אפיזודה חולפת?

27/10/2007 | 01:52 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום גל, לא ציינת מדוע *את* מבקשת להפסיק את הטיפול. אחרי ארבע שנים, אפשר להעריך את השפעות הטיפול ואת טיב הקשר. האם ההסבר של המטפלת שלך מדבר אליך? האם את עדיין חוששת מקרבה? האם את מרגישה שקיימת ביניכן פתיחות ואינטימיות שאיפשרה לך לעשות עבודה ולהתקדם? התשובות לשאלות אלה ואחרות הן שיסייעו לך בהחלטה. אני מציעה לך לנסות לדון עליהן באומץ יחד עם המטפלת, למרות התעקשותה "לא להרפות". בהצלחה ליאת

27/10/2007 | 19:58 | מאת: גל

הקרבה והאינטימיות שנוצרו מבלבלות אותי ומשגעות אותי "מבפנים" הן יוצרות בי רצון עז שהקשר יהיה חברי ולא טיפולי.נמאס לי להפתח ,לדבר על עצמי,לשתף במלוא הפתיחות כשזה רק צדדי. מבחינתי זה הופך את הקשר ללא אמיתי,מזויף כשהמטפלת היא דו פרצופית כי ברגע שאני עוזבת היא מתפנה למטופל הבא והכל נעלם עד השבוע שלאחר מכן-אז מה הטעם בכך?

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית