לא מצאתי נושא???!!!

ערב טוב, - אני וקראת את הפורום כמעט באופן יומי, ורציתי להגיד לך שהיה יותר מעניין לפני בדינמיות שאפיינה אותו. - אני בטיפול יותר משנה, לפעמים אני רואה במטפלת כדמות הכי תומכת והכי קרובה, ומבקשת יותר מפגישה אחת, או שאני בקשר טלפוני. אבל לפעמים אני לא מצליחה להרגיש בה, לפעמים אין לי צורך בה, עד שאני קוגניטבית מתנתקת מהשיחה הטיפולית, אני סתם יושבת שם.... או שאני יוצאת מהחדר ואומרת לעצמי, למה הגעתי בכלל ולמה לחזור. למה יש לי את העליות והירידות האלו? * יש להדגיש שאני לא הזכרתי לה את אף פעם, זו רק הרגשה פנימית אישית, למרות שהיא תמיד מדברת על אופי ההתקרבות- התרחקות או ההימנעות שלי שמאוד חזק אצלי. מה דעתך בעניין? אולי די נמאס אני צריכה להפסיק או להחליף?

שלום אנה, נדמה לי שההסבר של הפסיכולוגית שלך מדבר גם אלי. בכל פעם שיש התקרבות, את נבהלת ונסוגה, ככל הנראה על רקע יחסים מוקדמים בהיסטוריה שלך. מי שחווה בעברו מצבי קרבה ונזקקות שלא קיבלו מענה הולם (הרגיש נטוש, דחוי או לחילופין נחדר ונבלע), נוטה לחוש סכנה במצבי קרבה ואינטימיות. אני ממליצה לך בחום להישאר בטיפול שלך, ולהמשיך לבסס יחסים של קרבה ואמון, גם אם זה יקרה לאט. המאמץ משתלם. בהצלחה ליאת