גזר דין מוות

שלום...במעשה המתועב שעשיתי בפשע האנושי המחורבן שבצעתי כלפי אדם אחר קבעתי גם את מותי שלי......ברור שאני מת שלעולם לא אדע מהי אהבה ומהו חיבוק אוהב לעולם לא אהיה שלם עם עצמי מבלילספר לבת זוג את מה שעבר עליי בשנתיים פלוס האחרונות...ולכן אני חשוב כמת.......גם עצם איבוד השנתיים הללו חיים בבדידות מוחלטת הם מוות בגיל כל כך צעיר איבדתי שנתיים פלוס מהחיים המחורבנים הללו הלוואי והמוות הנפלא יגיע ויחבק אותי........ויעטוף אותי באהבתו אני חושב שהריק שאני חש בשנתיים הללו לא מצדיקים חיים......לכבד את החיים זה משהו מחורבן שמאמינים בו פסיכולוגים מטפלים ואנשים דתיים קדושת החיים איננה אמיתית לא כל החיים של כל האנשים קדושים יש אנשים שמצווה שהם ימותו ויפה שעה אחת קודם למשל אני...

אם אתה מבין שבפשע האנושי גרמת נזק לזולת וגם לעצמך אתה מתחיל בתהליך תשובה תהליך תשובה הוא בעצם תהליך של חזרה לחיים. הצעד הראשון בדרך להחלמה היא ההכרה בבעיה אבל יש צעדים נוספים לגזור על עצמך גזר דין מוות זוהי בריחה נוספת מאחריות. טוב, אני רשע גמור, אין לי תקנה, ולכן מגיע לי למות. זוהי לא תשובה אמיתית תשובה אמיתית היא להתמודד עם תוצאות המעשה, לפייס ולפצות את מי שפגעת בו (זה דורש התגברות על מידת הגאווה, שהיא אלמנט הכרחי בתהליך תשובה), להמשיך לחיות עם הכתם שדבק בך, להתמודד עם ההשלכות החברתיות של זה, ולהתנקות באופן שיטתי מכל הבלבולים המוסריים והנשפיים שגרמו לך להגיע למצב שבו ביצעת פשע שכזה ובעיקר - תשובה אמיתית היא להפסיק לבצע פשעים דומים, בחינת "מודה ועוזב ירוחם" אם אתה עדיין מבצע פשעים דומים, גם אם בקנה מידה הרבה יותר קטן, כלפי אנשים בסביבתך, אז לא עזבת את הפשע, אתה עדיין מחזיק בו, ולכן אינך מגיע אל המנוחה והנחלה, כלומר אינך "מרוחם" ואינך מנוחם. רפואה שלמה

דיברת על עניין הקדו?שה, וזה הוביל אותי לאיזו אסוציאציה. אתה יודע, ככה לפחות למדתי, שיש לא מעט אנשים שיש להם פנטזיית טוהרה שקשורה במושג "מוות". אנשים מדמיינים שכל הרע כולו יעזוב אותם באופן מושלם, הם יהפכו טהורים לחלוטין, נקיים ללא רבב, ויגיעו לנירוונה המיוחלת. זה מה ש"מוות" אומר עבור (חלק מה)אנשים. רואים את זה חזק מאד בדתות. שים לב, שרק בדמיון דברים יכולים להיות מושלמים כאלה (טהורים כאלה, או מזוהמים כאלה, היינו הך). אף אחד לא באמת חזר מן המוות האמיתי כדי לספר לך שאכן זה כך, או ההיפך, או אולי באמצע. גם לא בטוח שאם תהיה מת מת תהיה משמעות לכל התחושות הללו. מה שאנחנו *כן* יודעים הוא, שיש לתחושות ורגשות משמעות בעודך חי. מהיכרות עם מצבים כמו שאתה ואחרים נמצאים בהם, לאנשים קשה לבחור להמית את עצמם באופן בלתי הפיך, ואז הם נקלעים-מתמכרים למצב המוכר של סבל מתמשך ומתמשך. לכן, כדאי כן לנסות לעשות מאמץ כדי להצליח לוותר ולעשות סוף למעגל הזה. ואפשר גם לא. לבחירתך. ועוד דבר קטן, אף אחד לא ייקח ממך בכוח ובבת אחת את ההיאחזות הבלתי פוסקת בדבר הזה שכבר מזמן רק מכאיב לך. מקווה בשבילך שיחול אצלך שינוי ותוכל להרגיש קרבה וביטחון ודווקא כן לספר בבוא היום, את כל מה שאתה בטוח כרגע שלא תוכל לעולם. לוקח זמן, נדרשת המון סבלנות, רק אוכל לומר לך, שראה ראיתי שדברים שנחשבו ב"מאה אחוז וללא ספק ל - ברור שלעולם לא" הסתברו כשונים. נסה אולי לבדוק עם עצמך, האם האמירות הנחרצות-כואבות הללו הן תוצאה של חצי רגע של מחשבה הפוכה, שזה אפשרי. שקרוב. אם אתה עצמך לא מאמין כעת, ויש מישהו שמאמין אי שם בשבילך ובגרעין הטוב האמיתי שטמון בך, לפעמים גם זה חשוב בשביל להחזיק. בברכת הלוואי

מיסטר בלו היקר, לצערי איני יכולה להזדהות עם ה'אני מאמין' שלך בענייני חיים ומוות, אך מכבדת את רגשותיך. צר לי שאין ביכולתי לעזור יותר מכאן, ושאמונותי העמוקות נתפסות בעיניך כ"משהו מחורבן". אשמח להמשיך להיות עבורך אוזן קשבת, ולעזור כמיטב יכולתי. שבת טובה ורגועה ליאת