לליאת

איני יודעת איך להתחיל אפילו לתאר מה עובר עליי,וגם לא אלאה אותך בפרטים,רק אגיד שהיה לי שבוע מאוד קשה נפשית ואפילו קצת מבלבל ומוזר,שהתחיל ביאוש עקב אירוע שקצת הזכיר לי את מה שאין לי והשאיר אותי באדישות קיצונית והמשיך ביום-הולדתי(שכפי שכבר ציינתי בפורום,חל אתמול),והיום היתה ה'שבירה' - שהחלה ביאוש קיצוני עקב בשורות לא בדיוק טובות כפי שציפיתי במה שקשור לפרוייקט שדיברתי עליו,ואח"כ ויכוח עם אחי הבינוני והעלבתו אותי,ובעיקבות כך בכי משחרר שכבר מזמן לא הצלחתי להוציא,וזה נראה לי קצת מוזר שדווקא דבר שאומנם העליב אותי ו'פגע בי' - אך במצב רגיל אולי היתי מתעלמת ממנו,דווקא הוא היה ה'טריגר' ל'בכי הקיצוני' שאני כבר כמעט כשבועיים כ"כ מצפה לו,וברור לי שהסיבה האמיתית לבכי היה ה'כישלונות' שהיו לי,והציפיות ש'התנפצו' שוב.

ערב טוב משתנה, שמחה להצטרף לברכות לרגל יום הולדתך שחל אתמול. אני מבינה שיום ההולדת היה יום טעון רגשית, והתערבבו בו ציפיות ואכזבות, התרגשויות ושמחות קטנות. השילוב של יום ההולדת יחד עם ניסיונות ההמראה של הפרוייקט שלך, יצר כנראה עומס מיוחד, שהתפרק בבכי הגדול. אני משוכנעת, שכמו אחרי גשם גדול, גם אצלך יתפזרו העננים, וקרניים של תקווה חדשה ימצאו את הדרך אליך. תני לעצמך קצת מנוחה, ואזרי כוחות לקראת הבאות. כולנו כאן איתך. ליאת

תודה ליאת, באמת הזמן שלפני יום-ההולדת לווה במתח רב,שגבר וגבר...והתעצם כשראיתי שהדברים לא מסתדרים 'על הדרך הטובה היותר', ולבסוף דבריו של אחי גרמו לו ממש 'לפרוץ החוצה' דרך הבכי,ששיחרר כאב עצום שהיה 'כלוא בתוכי' כבר זמן רב,ואחרי שמצליחים לבכות(כי במשך כעשרה ימים היתי רק באדישות נוראית ולא הצלחתי לבכות)חשים תחושת הקלה, ושכל מה 'שישב על הלב - על החזה' נעלם,ולפחות מבחינת זה הבכי היה דבר חיובי וטוב שהוא קרה כי הוא קצת שיחרר אותי.