לחץ בטיפול

שלום לך, יש לי שאלה ואשמח אם תעזרי. המטפלת שלי (בטיפול שנה וחצי) דוחפת אותי כל הזמן להתחיל בשינויים בחיי. אני נתקעתי במצב מסוים אחרי תקופה קשה, ולא מצליחה לצאת מזה למרות שאני ממש לא מרוצה ממצבי. אני עושה בטיפול צעדים ממש קטנים, דבר שגורם לנתק לפעמים ביני לבין המטפלת, או שאני כועסת או שהיא. אבל אם אני כן עונה לבקשות שלה זה רק בגלל לרצות אותה ולא בגלל שאני רוצה את השינוי הזה, ולא בגלל שזה עושה לי משהו בעיני, או שאני משוכנעת בו אני אפילו לפעמים שואלת את עצמי מה אני עושה שם !!!! האם לשתף אותה? או האם השינויים אלו בכל זאת גורמים לי למשהו בלי שאני ארגיש או ארצה להודות? חוץ מזה הלחץ הזה שהיא מפעילה עלי מפחיד אותי, אבל מבחינה אחרת בלעדיו אני לא עושה כלום לא עם עצמי ולא עם הטיפול. תודה

שלום יעל, מעניין להשוות את הודעתך עם הודעה שהשבתי לה אתמול (הכותבת כינתה עצמה יובל), שעסקה בתחושה הפוכה לשלך (איך יתחוללו שינויים אם הטיפול אינו כולל הכוונה ישירה). אני מבינה שאת סובלת מהכוונה ישירה מדי... שאינה אופיינית לטיפול פסיכולוגי דינמי (היא אופיינית יותר לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אך גם שם באופנים מסוימים בלבד). יתכן שהמטפלת שלך נוטה להכוונה דידקטית, ויתכן שכך נחווה הקשר הטיפולי בעולמך הסובייקטיבי - כך או כך בוודאי שחשוב לפתוח את הדברים איתה. שתפי אותה בתחושת הנתק, בנטייה לרצות, בפחד ובלחץ. כל אלה הן תחושות שצריך לברר. בהצלחה, אורנה

היי אורנה עוד פעם לא הבנתי ממש את תשובתך? מה זה הכוונה דידקטית? ואולי היא מצאה לנכון להשתמש בכמה אלמנטים מהטיפול הקוגניטבי, כי אני לא מגיבה לדינמי? תסבירי לי בבקשה יותר. תודה רבה