לליאת

ליאת שלום, איניי יודעת איך להתחיל אפילו,כי נמאס לי כבר מהכל ואני פשוט 'מותשת' - נפשית ופיזית; הדברים לא מסתדרים כפי שקיוויתי,וראיתי שהכל יותר 'מסובך' ממה שחשבתי,ושאני צריכה כעת הרבה סבלנות ואמונה על-מנת להצליח בפרוייקט. בנוסף - גם חוסר היכולת להרגיש עצב,דכדוך,לבכות וכו',גם זה 'לא תורם',ונהפכתי לאדישה -חסרת-רגש,מעיין 'קהות-חושים',וזה לא מצב שאני אוהבת. וגם את זה אני כותבת ב'עין חצי עצומה',עקב עייפות קיצונית בעיקבות מחוייבות שהיתה לי ושאילצה אותי לקימה מוקדמת,לכן אוליי לא ממש הסברתי את עצמי ואת הרגשתי בצורה הכי ברורה,אך מה שכן יעזור לי זה 'כלים' להתמודד עם האדישות הנוראית ועם חוסר היכולת לחוות עצב,כאב-לב. להתראות בינתיים,, משתנה

הבעיה היא שאני מרגישה כ"כ "כישלון" שלא הצלחתי ב'פרוייקט',אפילו שאני מודעת לכך שזה לא תלוי רק בי,כמובן שאני יודעת שיש עוד אפשרויות ועוד ניסיונות להצליח בדרכים שונות בפרוייקט,אך אני מרגישה כעת פשוט כזו חסרת-ערך,שכלום לא מסתדר לה,אך איני מדוכדכת- כי אפילו לחוש את הדכדוך איני מסוגלת כבר,מאחר ש'חסמתי' כמעט את כל רגשותיי.

ערב טוב משתנה, פרויקט, מעצם הגדרתו, הוא סוג של הקמה יש מאין, מיזם חדש, הדורש לעיתים קרובות התגברות על מכשולים זמניים, עיכובים, צמתי החלטה, ועוד. כמו שכבר הצעתי לך פעם, מוטב לבנות את עצמך כמנהלת פרוייקט הרצה למרחקים ארוכים, עם אורך נשימה וקור רוח. מאמינה בכל לבי שההצלחה בוא תבוא שבת שלום ליאת

תודה ליאת, אך איך אנהל את הפרוייקט ו'ארוץ למרחקים ארוכים',אם ב'מסלול הקצר',הייאוש ועקב כך האדישות -האפטיות,כבר 'שולטים בי'?