ליאת

היי ליאתי, מה שלומך? אני עדיין צמודה אליך (מקווה שזה בסדר מבחינתך...), מה שאומר שהמשבר עם גברת פסיכולוגית ממשיך. מה שמפתיע אותי זה, שזה לא מטריד אותי כמו פעם. אין לי שום מוטיבציה לעבוד שם. לא איכפת לי לעשות איתה שולם. ולצד זה גם לא כל כך אכפת לי שזה ימשיך ככה. בפגישות אני מדברת עלינו, חלקים שלמים אחרים אני לא מביאה. אני מענישה אותה (היא אמרה והיא צודקת!). זה גורם לי להרגיש מאוד לבד בסופו של יום, שאני סוחבת את הכל לבד, כך שאני מענישה גם את עצמי... מה גם שאני לא מסתדרת עם התגובות שלה כשאני מספרת לה מה קורה. אין לי שום יכולת לשאת שיקוף (כבר כתבתי לך את זה פעם). אני רוב הזמן בהדחקות... לפעמים אני מעדיפה אותה קשה ואטומה מאשר רכה ואמפטית. כשהיא קשה זה עושה לי שקט וכשהיא רכה זה מפרק אותי. אמרתי לה שיש בי חלק שרוצה להפרד. שאני רוצה להיות גדולה. ושקשה לי להיות גדולה אצלה. היא אמרה שאין לי בעיה עם להיות גדולה, שהייתי גדולה עוד הרבה לפני שהגעתי אליה. היא כן אמרה שיש לי בעיה עם להיות קטנה, פגיעה, חלשה, נזקקת, נעלבת. היא אומרת שזאת תקופה קשה ואנחנו חייבות לצלוח אותה. ושאני יכולה לגדול ולהתפתח אצלה, בתוך הקשר. אני אוהבת אותה. מאוד אוהבת אותה. ועם זאת אני רוצה ללכת, לעזוב. לא רוצה להיות קרובה שוב. אני סילקתי אותה מתוכי באופן מלאכותי, גם את זה היא אמרה וגם כאן היא צודקת! תגידי משהו... נורית

נוריתי, אולי זה יישמע לא מאד אמפתי, אבל משהו באופן בו את מתנסחת גורם לי להרגיש שהכל בסדר. המשא ומתן הפנימי הזה עם הנוכחות המגדלת, שלעיתים רכה, ולעיתים נושאת בתוכה קו קשה ואסרטיבי, בעיני היא מבשרת טוב. איכשהו, בהקשר של הטיפול, אני בכלל לא דואגת לך. כן יוצא לי לחשוב על הדברים האחרים עמם את מתמודדת, וללוות אותך מכאן - לא רק בימי התורנות - ולקוות שהוקל לך. ובכלל, לא סיפרת חוויות בשבוע שעבר, הגם שהייתה תביעה מפורשת :-) אשמח לשמוע, אם תרצי. לילה טוב ליאת נ.ב - למה נויה לא מספרת איך היה לה? גם עליה חשבתי.

ליאת, אין לי שאלה שמצדיקה פתיחת הודעה משל עצמי, אז אני נטפלת להודעה החמודה כתמיד של נורית (נוריתה, בסוף עוד תתרגזי עלי אם אני אמשיך לקרוא לצרות שלך 'חמודות'... את יודעת כמה אני אוהבת אותך). כל כך טוב לראות מה קורה לפורום כשמשקים אותו באהבה. תודה לך. מה שלומך? ובאמת, מה שלום נויה? יעלה

נורית יקרה, את חושבת שתכעסי אם (גם?) אני אתייחס קצת פחות לקושי שלך ואבחר לברך את עצמי על שטרנד ה'גברת' מתחיל סוף סוף לתפוס? :-) כבר הודעה שנייה עם 'גברת פסיכולוגית'! עמל של שנה מתחיל לשאת פירות..כבוד! התחלתי טרנד! (יש!) אבל זה סתם כדי לפתוח בחיוך :-) רציתי לכתוב לך שבכתיבה העניין נשמע טיפה שונה מלא-בכתיבה... לא בטוחה בדיוק איך. אני חושבת שאמירות הסוגריים הקטנות (גם כשאין סוגריים) 'מסגירות' שקורה שם משהו.. שהמלחמה שלך הנוכחית היא לא בהכרח (רק) בשעמום שאת מרגישה שם. אני לא יודעת, ביחס לקשר שלך עם הגברת, אני מרגישה שקטונתי. ובכל זאת אתפתה ואומר שאולי כדאי להמשיך עוד קצת.. את דשה במהות המלחמה הזאת בינך לבינך, וגם עם הגברת, וזה כבר טוב. אז תני לזה עוד קצת זמן.. הרגשתי כמוך כמה שבועות, גם אם בצבעים אחרים, ופתאום אמירה אחת כנה שלה החזירה אותי. לפחות לעוד קצת.. 'לסלק מהלב באופן פתאומי' זו כבר מומחיות שלי. אולי פעם אחת לא..? אבל כאן אני גולשת לשלי, לא בטוחה שמתאים גם לך. אני גם מבינה את מה שאת כותבת.. שאם מה שקורה בפגישות לא מספיק מזיז לך, ואם לא משנה לך כל כך אם תהיו שולם או ברוגז, .. אז אולי זה סימן שמשהו שם נגמר. אולי את צודקת.. כנראה שהשאלה היא מה את רוצה, (והאם את מצליחה לדמיין עוד אופציות שיכולות להיות טובות לך). לפעמים דווקא השאלות הפשוטות; 'מה אני רוצה?' ו'למה?' עושות את הברדק הכי גדול.. כנראה שזו לא הייתה עזרה גדולה, ההודעה הזאת שלי...אולי סתם התחשק לי להגיד שלום. בפעם הבאה אשלח שלום ודי. (:-) בנתיים שיהיה סוף שבוע של מנוחה, לילך.