בן דוד חולה

היי יש לי בן דוד בן 40 שחזר מאילת לפני שנה ....הוא לא היה בקשר עם הוריו כי לא הסתדראיתם הוריו גרים בכפר.....הורא חזר לבית הוריו בטענה שביתו נשרף ושהשב"כ לא נותן לו לעבוד.....כרגע אחיו בונה בית מעל בית הוריו והבית ללא חלונות עדיין ללא רצפה אך עם חשמל הוא מסתגר באחד החדרים שם....אימו בת 60 היתה מביאה לו אוכל הוא היה פותח את הדלת....לפני כמה זמן היה עונה כשקוראים לו מעבר לדלת....עכשיו כבר לא עונה....יורד משם לשטוף כלים שהוא לכלך רק בשעות הבוקר המוקדמות ושוב חוזר ....לא מתקלח....לא ידוע אם הוא מתקלח.....מסרב ללכת לרופא בטענה שאין לו כלום הכל בסדר אצלו.....הוא טוען שמתקשרים אליו שיחזור לאילת אך אין לו טלפון בחדר ואין איתו פלאפון....אביו מת לפני חודש משבץ מוחי הוא סרב להשתתף בהלוויה ובאבל ואומר שלא מאמין שאביו מת למרות שכאשר מצבו היה קשה שהה איתו בבית החולים......הבעיה שהוא לא תוקפני כלפי אחרים ולא שמעו אותו שהוא רוצה להתאבד....מה אפשר לעשות??.

לילי שלום, קשה לאבחן במדויק מכאן ממה בן דודך סובל. אבל נשמע שיש שם מרכיבים פסיכוטיים. ייתכן וזהו דכאון אך אני נוטה יותר לחשוב שזהו סוג של תהליך סכיזופרני. לשאלתך מה ניתן לעשות: ניתן לפנות לפסיכיאטר בקופת החולים אליהם אתם שייכים, לדווח על המצב ולבקש ביקור בית. במקרים מסויימים ימליץ הפסיכיאטר על טיפול מרפאתי כפוי או אשפוז כפוי. כמה שזה נשמע קשה, המצב בו בן הדוד שלך נמצא נשמע כקשה יותר, ועתיד רק להדרדר ללא טיפול. דרור

כדאי לטפל בזה, אבל מאד בעדינות בן אדם יכול בהחלט להמוטט מרדיפות, וזה מה שהוא מתאר שקרה לו, ולא בטוח (האם בדקתם??) שטענותיו מדומיינות אולי הוא מסתגר כיוון שאין לו מישהו שיקשיב לו באמת????? אם אין אף אחד בסביבה המשפחתית שמסוגל לתקשר איתו, אפשר למצוא מכר שיודע לדבר עם אנשים, שיש לו חמלה ואמפתיה, כי אנשים במצב רגיש מאד רגישים גם להתנשאות... ואם לא אז כדאי להתייעץ עם עובדת סוציאלית או רופא המשפחה, או כל בעל מקצוע שאינו פסיכיאטר. את ההתערבות הפסיכיאטרית רצוי מאד לדחות למצב של אין ברירה באמת, כגון שהוא כבר עומד על הגג וצועק שהוא רוצה להתאבד....