לא יודעת לפתות אותו
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אני בת 25 נשואה שנה דתייה ובעלי הגבר הראשון שלי ולו היו חברות לפניי.הבעיה שאני ובעלי מקיימים יחסים בממוצע פעם בחודש.חמותי טוענת שאני לא יודעת לפנק את הגבר לדבר אליו בצורה מפתה....האם יכול להיות שזו הסיבה זה ממש מוריד לי את הבטחון בעצמי....האם זה משהו שאפשר לשפר? אני משתגעת מתדירות יחזסי המין...בעלי טועכן שזה בגלל בעיות בבית...אביו חולה אלצהיימר במצב קשה מבחינת זכרון ונוהג להשתולל מידי פעם כשלא נותנים לו למשל להסתובב ברחוב הרבה או לירוק איפה שבא לו וכו...(הוא יורק על הרצפה בבית) כנ"ל בעלי לא עבד בשנה הרשונה לנישואינו ועכשיו לפני יומיים התחיל עבודה חדשה..ההורים של שנינו גם מצבם הכלכלי קשה...בקיצור האם לדעתכם בעלי לא רצה אותי בגלל שאני לא יודעת לפתות....אני מרגישה רע עם זה ורציתי לדעת אם בכלל אפשר להשתפר בדבר הזה? נ.ב-אנו גרים עם הוריו אימו בת 70 אביו 80 עם חדר שינה ומקלחת ושרותים נפרדים.
הי סילביה. דרך גבר בעלמה, זה אומר שהוא זה שצריך לפתות אותך.לא את אותו. הוא הגבר הוא היוזם - לפי הרבנות והיהדות שאת מאמינה בהם. לכי בבקשה להתייעץ בנושא עם הרב הכי קרוב אלייך. אל תשמעי לאמא של בעלך- ברור שהיא תצדיק אותו כי הוא בן שלה. את בסדר גמור, אשה יקרה. את רק קרבן של החברה שבה את חיה. הייתי מייעצת לך לפנות לפסיכולולג אבל אני יודעת שלא תעשי את זה אז תלכי לפחות לרע במיעוטו ולכי אל הרב. גם הרב הכי שונא נשים יגיד לך שעל הגבר לספק את האשה שלו. חלה עליו חובה מדאורייתא. עשי עם עצמך חסד ותתחילי להאמין בעצמך ושאת בסדר גמור.את לא אשמה בכלום. בכלום !!!!!
גם על פי ההלכה היהודית,\ שמכירה בטבע האדם היטב, האשה כן אמורה לפתות את בעלה, על ידי לבוש מתאים, יצירת אוירה מתאימה "לעניין" ומילים שמעוררות חשק - והעיקר שלא תדרוש בפה ממש, זה מה שנחשב לחוסר צניעות היהדות נותנת חשיבות רבה לדברים שבינו לבינה זוג צעיר (מההודעה הבנתי שמדובר על זוג בשנת הנישואים הראשונה שלו) אמור להתעסק הרבה עם הדברים האלה, הגבר משוחרר משרות צבאי, ופטור מלצאת אפילו למלחמה!! בשנת נישואיו הראשונה, על מנת שיהיה שם בשביל רעייתו הצעירה וביחד הם ילמדו את הטנגו המקסים הזה של דרך גבר ועלמה במקרה הנוכחי, תנאי המגורים שלהם משפיעים לא קל על המצב, הסיטואציה לא ממש רומנטית, לחיות עם זוג הורים זקנים שאחד מהם חולה באלצהיימר, לא מן הנמנע שהבחור אכן בדכאון אבל מצד שני לא נראה שהוא ממש נלהב "לכבוש את רעייתו" וצריך לשים לב לזה לפני שיהיו ילדים "יותר עדיף"
חוששת שהבעיה לא אצלך,סילביה יש גברים שסקס לא מעניין אותם, או שיש להם בעיה סקסואלית אחרת שהם לא מעיזים לדבר עליה, וזה גורם להם רק ל"קיים מצוות פרו ורבו" על פי ההלכה, כלומר לגמור עם זה ודי זה באמת קשה במגזר הדתי להציג את הבעיה הזאת כעילה לגרושין. אבל לדעתי את יכולה ללא בושה לדבר על זה עם רב (שאת סומכת עליו, ולא של בעלך). האם יש לכם ילדים?. האם היתה תקופה שיחסי המין היו יותר מספקים?? האם יש דרך להסביר לבעלך שאת סובלת מהמצב?. האם את בכלל מדברת איתו על זה??
סילביה שלום, אני יכול להבין את התחושה הקשה שאת מתארת כשאת מרגישה שאולי את עושה משהו לא בסדר, לא מושכת מספיק לא מפתה מספיק. השאלה היא מדוע את לוקחת על עצמך את התחושות הללו. את כותבת שאת חסרת ניסיון קודם, ונשמע שאת מרגישה שכאן הבעיה. שאם היית מנוסה היית יודעת מה לעשות. יש בכך אמת מסויימת, אבל אמת נוספת היא שצריך שניים לטנגו. נשמע שאת מתאמצת, אבל אין לך ממש שותף לזה. מה לעשות עם זה? כאן זו בחירה שלך. את יכולה להמשיך לחיות כך. את יכולה לנסות לפנות לטיפול זוגי ולברר מה בדיוק קורה שם ביניכם. ואת יכולה גם להחליט לנתק את הקשר הזה. ברור לי שהצעות אלו הן פשטניות, בעוד שהמצב שלך מורכב מאוד. לכן אני חושב שההחלטה צריכה להיות שקולה, ואולי אף להיעזר במישהו שאת סומכת עליו. מטפל, רב, חברה טובה, ולהגיע להבנה מה את רוצה. כי גם אם יש בעיה, והוא מוכן לפתור אותה אין סיבה שלא תנסו. דרור
רק להעיר את תשומת לב כל הכותבים כולל דרור: דתיה זה לא אומר יהודיה. הכותבת יכולה להיות מוסלמית, נוצריה או בודהיסטית אדוקה. לפני שאתם שולחים אותה לרב אז אולי כדאי לשים לב לפרטים. ולסילביה: כדאי לך באמת לפנות למישהו שיוכל ליעץ לך, על פי דתך ואמונתך או יועץ מתחום הנפש. ועדיף כמה שיותר מהר. את פונה ופונה לפורום, ומכאן לא תצמח ישועה. את זקוקה ליעוץ פנים מול פנים. עשי זאת במהרה, העזרי, חבל שחייך יתבזבזו ויתסכלו אותך לעד.
ישראלי פליסטיני וגרמני עולים למטוס..... הדיילת ניגשת אליהם ושואלת: תגידו לא נמאס לכם כבר מהבדיחה הזאת??? עם כל הפלורליזם שבעולם לא נראה לי שזוג ערבי צעיר יגור עם הורים זקנים שאחד מהם סובל מאלצהיימר זה אופייני יותר לנו היהודים אצל הבני דודים שלנו יש הרבה יותר מעורבות של המשפחה המורחבת' וכוונתי בזה למעורבות ממשית יומיומית ולא רק באירועים ודיסקוס טלפוני של הבעיות של אחרים.... אז אם סילביה היתה נוצריה או מוסלמית ישראלית, היינו שומעים יותר על אחיות, דודים, גיסות וכו זאת כמובן רק דעתי....