היא כבר רצתה לברוח מכאן זה לא עניין רק ש..

שלום , אני בת 25 אני נמצאת בטיפול למעלה משנה , ואני רק מרגישה כמו מכונית שמנסה לסוע בתוך החולות ומחפרת עמוק עמוק בפנים , במקום לצאת החוצה ולהמשיך לסוע . יש לי חברים עבודה (גם תואר ראשון שבאמת לא משנה כלום בחיים) , אבל הכול מרגיש ריקני , ואני רק מחכה כל יום שיגמר , כדי שיתחיל אחד אחר שוב לחכות שיגמר , אני ממש מיואשת , אני לא ממש רואה ומבינה איך הטיפול יוכל לעזור למרות שהמטפלת שלי מאוד נחמדה , אני עדיין לא הצלחתי להבין איפה מגיע הרגע שזה גורם לי להרגיש טוב יותר , כי בנתיים אני רק נכנסת יותר לדיכאון ופחות מבינה כבר את הכול .. יש איזשהי דרך החוצה?!

שלום מישהי, אם את מבקרת כאן לעיתים מזומנות, ודאי נתקלת באנשים שחשים כמוך, אך גם במי שהצליחו - לא בלי מאמץ - ללמוד על עצמם ולהביא לשינוי בתפיסת העצמי שלהם ובדרך ההתנהלות שלהם בזירות חייהם השונות. אחד מחסרונותיו של הטיפול הפסיכולוגי הוא הקצב האיטי של השינוי. בעשורים האחרונים התרגלנו להאצה כללית בקצב החיים, ולחילוף מהיר של ערוצים בלחיצת כפתור. אנו מפעילים מכשירי חשמל פלאיים, שולטים בטמפרטורה של הבית והאוטו, מפשירים גוש בשר גדול בכמה שניות ומדלגים בין יבשות באמצעות מסך ומקלדת. כשמדובר בחיי הנפש שלנו, החוקים משתנים, ההליכה איטית ומגששת, על בהונות, כמו בתוך שמורה. אלו אזורים רגישים, המגיבים בעוצמה רבה לנגיעה לא זהירה, ולכן מטפל רגיש ואחראי (המודע לסכנה) יודע להתאים את עצמו למה שהמטופל מאפשר. אני מעודדת אותך להמשיך לטייל בשמורת הנפש שלך, לרדת מהשבילים המסומנים, ולאפשר לעצמך לוותר לזמן מה על המשאלה להרגיש טוב. מאמינה בכל לבי שהימים הקשים יפנו מקומם להקלה ותקווה בהצלחה ליאת

ליאת תודה אני באמת מעריכה את התשובה , אבל אני באמת מרגישה שהעזרה שאני זקוקה לה היא יותר ממה שטיפול דינמי יכול להציע לי , אני באמת מנסה , אבל משהו שם תקוע זה לא שניהיה קשה יותר כי מדברים על דברים קשים כבר שנה אני רק מתעסקת עם עצם הטיפול עצמו .. בכול אופן תודה רבה הלוואי ואני טועה ויום אחד אני אראה את זה.. (למרות שכרגע אני מאוד סקפטית).

האם באומרך מטפל "(המודע לסכנה)", את מתכוונת ליכולת של המטפל לאבחן הפרעות כאלו ואחרות במטופל, כמו למשל: הפרעת אישיות גבולית, שאז המטפל צריך להיות אולי זהיר ורגיש כפליים? או סתם למטפל לא רגיש מספיק באופן כללי? כי די ברור, שהסכנות בטיפול אצל מטופל הסובל מהפרעת אישיות גבולית, היא כפולה ומכופלת ולשם כך, יש צורך במודעות למצבו ולמצבים שיווצרו. לאיזה "מודע לסכנה" התכוונת?