ליאת

היי ליאת, מה שלומך? אצלי זה מעורבב..הפסיכולוגית שלי אמרה לי לפני יומים "יש לי מקום בשבילך כמו ליתר המטופלים ו י ו ת ר..." היית מאמינה? עד היום לא ידעתי בכלל מה היא מרגישה כלפי. תמיד זה להרגיש כאילו אני מפריעה לה, כאילו אין לה מקום בשבילי.. שאלתי אותה.. וזה מה שהיא ענתה. מרגש כמובן , וכמובן שאמרתי בצורה הכי אוטומטית שיש "אל תגידי ככה.." שוב לא יודעת איך לבלוע דברים / תגובות ממנה. בכל אופן זה חיזק אותי שיש לי מקום אצלה, ומדבריה נשמע שהמקום לא קטן.. עשה לי טוב.. אני בדילמה לגבי הטיפול בנוגע לפגישות של פעמיים בשבוע, זה טוב בשבילי אבל זה לא מעט כסף.. הבעל שלי כועס על העניין ... לא פשוט כי אני לא חיה רק בשביל עצמי... יש מערכת לתוכה אני משתייכת וקשה לאותה ' מערכת ' לראות אותי עסוקה כל כך רק בעצמי, גם מהבחינה של ההשקעה הכלכלית... אז אני תוהה מה לעשות.. למרות שפעמיים בשבוע זה טוב בשיבילי, במיוחד להפחתת החרדה.. סתם מעדכנת, העזתי גם לספר לה על הנושא ' ההוא' , זה ממש לא פשוט, כי אני מפחדת לראות מה יצא ממני שם... טוב, לילה טוב ניבה

ניבונת, שמחה על המרחב החדש שנפתח אצלך. אני רוצה להזכיר לך - ללא קשר להחלטה שלך אם לעבור לפעמיים בשבוע או לא - שמרחב של קבלה והכלה מתקיים גם מחוץ לשעה הטיפולית, ולא בהכרח חייב להיות לו ביטוי קונקרטי של עוד פגישה. נסי להנות מהטוב המתעצם שנולד בך, ולבחון האם יש בו כדי להשביעך ולו לזמן מה גם ככה. אל תפחדי ממה "שיוצא ממך" בטיפול. גם החלקים האלה הם ניבה, וגם הם ראויים לאהבה. לא תדעי אם לא תנסי :-) שלך ליאת

היי ליאת, סליחה שאני "תופסת טרמפ" בעץ הזה. את מציינת שמרחב של קבלה והכלה מתקיים גם מחוץ לשעה הטיפולית כמטופלת אני יכולה להבין זאת אכן יש רגעים אחרי הפגישה שניזכרים ומרגישים תחושה של הכלה מסוימת.., סתם מעניין אותי איך זה מהצד של המטפל האם מעבר לשעה הטיפולית של אדם מסוים אתם גם מרגישים את תחושת הקבלה שאתם משדרים בשעה מסוימת כלפי המטופל שלכם? הרי בתחומים טכניים של הנדסה וכד' בדרך כלל אם אין בעיה מאוד רצינית שצריך לפתור העבודה לא ממלאה מקום מבחינת מחשבה או הרגשה מעבר לשעות התעסוקה בפועל. (ואם כן במובן מסוים מי שבחר במקצוע של פסיכולוג אז כמעט כל החיים עוברים אצלו ברצף של טיפול גם מעבר לשעות עבודה)

הי ליאת, האם לכל מילה בטיפול מהפסיכולוגית בהכרח יש כוונה? האם היא משמיעה לי מילים שאני צריכה לשמוע? למה המילה האחת הזאת שהיא אמרה , מוציאה אותי מדעתי.. אני עצבנית וכועסת עליה. מאיזה מקור באות המילים? האם בהכרח היא חייבת להתכוון אליהן? אולי קל לה להגיד דברים שאני צריכה לשמוע? תודה, ניבה

ליאת, אני מרגישה כל כך דחויה ולא רצויה. התחלתי לחשוב שהיא בכלל לא התכוונה למילותיה באותה הכוונה שאני הבנתי אותה. אולי היא התכוונה שיש לה אפשרות ליותר פגישות , כאשר היא אומרת " יש לי מקום בשבילך כמו לכל המטופלים ויותר". אני לא מבינה למה כשאני הולכת לכיוון שאותי היא מעדיפה על יתר מטופליה (לא שאני מאמינה בזה), אז אני כועסת ורוגזת. וכשאני הולכת לכיוון השני, אני מרגישה עלובה, דחויה. אני מרגישה שלעולם לא אצליח להשיג אותה, להיות כמוהה. להידמות לה. אני מרגישה כל כך נחותה לעומתה. ואני יודעת שלא פשוט לה, אבל הייתי כל כך רוצה להיות כמוהה. החלטית, חופשיה, מחליטה מה שאני רוצה, עצמאית, מובילה את עצמי...אני מרגישה כל כך מנותקת ודחויה. מחר אראה אותה ולא יודעת מה אגיד לה.שהמילים שלה הרסניות, שהיא לא שוקלת אותן לפני שהיא מדברת, למה היא מתכוונת כשהיא מדברת... אני מרגישה טיפשה שחשבתי שאותי היא מעדיפה על יתר המטופלים, הרי בטיפול זה לא יעשה. אין סיכוי שלזה היא התכוונה,רק אני פרשתי אותה לא נכון. זהו, אני נמצאת עם עצמי במקום כל כך ירוד , דחוי, חסר ערך אבל גם חסר תקווה, כי ככל שאתאמץ לעולם לא אהיה כמוהה, היא תתרחק ממני יותר ויותר. כאילו אני במרוץ סוסים עמה, והיא מובילה אותי בעשרים סיבובים, אין לי סיכוי להיות כמוהה, אז למה שהיא תסתכל עלי בגובה עיניים, למה שתראה אותי שווה? למה אני כל כך רוצה להיות כמוהה וכואב לי מאד לדעת שלעולם לא אהיה כמוהה? ניבה