בקשה לתמיכה מהמשתתפות

ערב-טוב וחג-שמח, יש לי בקשה שאולי תישמע מוזרה בעיניכן,אך אני זקוקה לתמיכתכן,גם כיוון שאני עוברת תקופה קשה בהמתנה למשהו וגם כיוון שנראה לי שהזקתי לעצמי בלי לדעת,עקב 'הפה הגדול' שלי,ואני מפחדת מזה,אך את תוצאות הדיבורים שלי אדע רק עוד כשבועיים. ואני בינתיים 'אוכלת את הלב' שלי על כך שפתחתי את פי יותר ממה שהיתי צריכה.סליחה על המיסתוריות,אך איני יכולה לפרט יותר מזה. אולי לכן יש עיצות עבורי איך אעבור את הזמן הזה בנחת עד כמה שאפשר? איני מדברת על כך עם אחרים וה'לבד' בעיניין זה מכביד עליי מאוד,ולכן ביקשתי את תמיכתכן. תודה, וחג-שמח, משתנה

שלום משתנה, ת מוזמנת לספר כאן... ואולי כן כדאי לדבר על כך עם חבר/ה קרובה, את יודעת...בשביל להוריד קצת מהלב ולמתן את המתח באוויר עד לתוצאות "הגורליות". חג שמח

תודה, אך לספר על מה מדובר איני יכולה, אך כל תמיכה עוזרת לי.

מחבקת אותך המון המון .. ולא שואלת אפילו את הסיבה לבקשה ..(יודעת שברגעים מסוימים זקוקים רק לתחושה שלא נמצאים לבד והכל יעבור ..) אז אני , מחבקת אותך ..ללא מילים .. מנסה להרגיע ולומר ..רק סבלנות ... סבלנות ועוד סבלנות ..ואמונה אופטימית שיהיה בסדר .. מחזיקה לך אצבעות ..ומקווה לשמוע בשורות טובות .. איתך, ש'

משתנה, מצטרפת למחזקות. מקווה בשבילך שהדברים יסתדרו כמו שאת רוצה, במינימום נזקים. מאחר שאם הבנתי נכון, הדברים כרגע לא תלויים בך, נסי להניח להם. זה לפחות מה שאני משתדלת לעשות כשהדברים הם לא בשליטתי. מחזיקה לך אצבעות יעלה

תודה יעלה, על תמיכתך, הדברים באמת אינם תלויים בי,וגם אם אתרגז מהם זה לא יתרום ויעזור לי ואף יזיק,אך קשה להניח לדבר כשהוא מופיע לך כ'תסריט אימים' על אותו עיניין,שמדאיג ומלחיץ, וכשרוב הזמן-כשהמחשבה על כך 'קופצת בראש'- מיד אני מאשימה את עצמי שעשיתי מעשה מסויים ודיברתי יותר מידי ואולי בכך הזקתי לעצמי 'במו-ידיי'.{למרות שאני מודעת לכך שה'תסריטים' הם בראשי בלבד,ושהם לא אמיתיים}. מה שקלטתי עכשיו זה שכשאני מדברת על כך,אפילו איתכם,אני יותר נלחצת מזה, וחושבת על כך יותר,וכשאני מתעסקת בעיניינים אחרים,אני כמעט שוכחת מזה -לפחות לאותו זמן. ביי בינתיים, ושוב תודה, משתנה

אני אותו דבר מרגיש צרי קשר במייל שלי [email protected]

אני אותו דבר מרגיש צרי קשר במייל שלי [email protected]

תודה אורנה, באמת לנוח - פיזית ובעיקר נפשית(עד כמה שניתן),זה הדבר החשוב ביותר כרגע, ולחכות - זה מה שאני ממילא עושה. דני אני מודה לך על ההבנה והתמיכה ומצטערת שלא עניתי לך במייל,אך כרגע לא מתאימות לי התכתבויות אישיות מסוג כזה, שרק יכולות להלחיץ אותי יותר {עקב ה'נושא' שאני מתמודדת איתו כעת},אך תודה על ההצעה.