"רק" בקשה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
נכנסתי היום,כדי לקרוא עוד ממילותייך הטובות, להודות לך עליהן, לספר לך געגוע ול"אחוז" ברגלך לפני שאת עוזבת את ה"חדר"...(דימוי שעולה לי תמיד כשלא מתחשק להיפרד-כמו שעושים ילדים לפעמים). ולצערי נתקלתי ברסיסי סערה כאן...זכור לי שגם בעבר סערו כאן מפעם לפעם, ואני יודעת שאת ושותפייך יכולים לכך.ובכל זאת משהו בתשובות שלך נשמע לי מאוכזב ועייף נוכח הדליקה הממאנת לשכוך - כשכל תגובה מצד המשתתפים הייתה לגפרור נוסף...(בין אם היו כעס, כאב,או תימהון) אני לא בעינינים כל כך, ואני מקוה שהכאב והכעס שככו כאן,אבל רציתי לבקש ולקוות שתישארי כאן, שתישארו שלושתיכם, למרות הכל.ולמרות הזמן הרב שבו אתם מציעים ומשאירים את החיבוק שלכם ואת חכמתם, חרף סערות כאלה וקשיים האחרים.שלך, הצרכנית הקבועה והאוהבת....ויק.
ולהגיד.. שהתרומה כאן של אורנה , ליאת ודרור המדהימים היא .. אכן (((((((עצומה)))))))))) .. החיבוקים ..המילים הנכונות ..הרצון לעזור ולתת ללא תמורה .. היא זו שעושה את ההבדל בין היאוש לתקווה .. והיא זו שגם אותי מחזיקה בימים הכי הכי קשים שלי .. אני גם , מקווה שהרוחות ירגעו ..והענינים יחזרו להיות כאן שוב בשליטה .. גאה בך ויק ..על הבעת התחושות האלה והפירגון ..בימים האלה ... לאנשים המקסימים שכאן.. חג שמח .. ש'
שלום ויק ויק, אכן, סערה בפורום (אני עוד לא בטוחה שרסיסים...). אני כאן גם מחר (תיכף הודעה רשמית), אז לא צריך לתפוס ברגל! (אכן, דימוי מוכר ואהוב), כאן בכלל, אורנה
ותוכלו לאסוף את הרסיסים, לזה את מחכה?