עצלנות כרונית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת 28 ואני עצלנית והייתי עצלנית כל חיי....הדבר מתבטא בכל המישורים והתחומים שבחיי, גם באילו שאני אוהבת לעסוק. אינני סובלת משום בעיה רפואית, אני לא פרפקציוניסטית(להיפך הוא הנכון) ואני לא מתחילה בכלל להבין את עצמי ולראות מאיפה תבוא הישועה. התכונה האיומה הזו, כמובן, תוקעת את חיי.. יש לי הרגשה שאם אמא שלי לא היתה מכריחה אותי, גם לא הייתי יודעת קרוא וכתוב ואת לוח הכפל. ישנן המון מטלות בהן אני צריכה לעמוד ואיכשהו, חומק לו הזמן מבין אצבעותיי מבלי שהספקתי לעשות אף אחת מהן. למישהו יש טיפ? מה עושים במצב כזה? אני מתעצלת לפנות לטיפול ובעיקר-אין לי כסף לכך. אודה לכל תגובה בענין. שתהא לכולם שנה נפלאה
העלת בי חיוך : "אני מתעצלת לפנות לטיפול" :-) יש שתי אפשרויות לדעתי: זה או לפנות לטיפול פסיכולוגי להבנת "העצלנות", אולי יש דברים שחוסמים או מעכבים אותך בדרך לעשייה. אולי כח הרצון לא מספיק חזק...יש הרבה סיבות "לעצלנות"...שווה ללכת לטיפול. או שאפשר לפנות גם למאמן אישי, "שיעביד" אותך וידחוף אותך כמו שאמך עשתה. שנה נפלאה גם לך
אני אישית סובלת מעודף חריצות זו שלי פחות מפריעה לי מזאת של אחותי שלא מתעייפת מלתקוף,לחשוף,ללגלג ולבזות אותי
שלום אחת, ברמה הפרקטית, אני מציעה לפנות לסדנה לטיפול בדחיינות. סדנה כזו מועברת מדי מספר חודשים בשירות הפסיכולוגי של אוניברסיטת תל-אביב, ויתכן שגם במקומות נוספים. סדנה מעין זו מציעה שלל פתרונות פרקטיים, לצד סימון (לפחות ראשוני) של הסיבות האישיות העמוקות לדחיינות. בהצלחה, אורנה
תודה, אורנה. האם צריך להיות סטודנט בת"א כדי להרשם לשם? האם זו סדנה מסובסדת?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
