טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אורנה, אני בטיפול בערך עכשיו שנה ושמונה חודשים. אני לא מרגישה התקדמות (ואם כן אז אולי בגלל הזמן - הבעיה העיקרית הייתה אובדן ומשם ייצאו עוד הרבה דברים קשים). בגלל התקיעות שאני נמצאת בה בטיפול וגם המטפלת מודה שהיא מרגישה את זה, האם כדאי לבדוק עוד אופציה, עוד טיפול והאם כדאי לעשות אותו בחפיפה עם הטיפול הקודם או פשוט לקחת הפסקה ממנו, לנסות משהו אחר, ואז להחליט? 2. יכול להיות שאני נשארתי שם בכדי לרצות אןתה, בגלל התלות שאני מרגישה כלפיה? יש מצבים כאלו? למה ארצה לרצות אותה? מה זה נותן לי אם אני לא מרגישה התקדמות ולא הקלה? *יש לציין שהיא מנסה המון, אבל פשוט קשה לי לדבר, אני לא יכולה לדבר על עצמי, אני יכולה להצחיק מאה איש אבל לא לדבר על כאבי!!
שלום שני, בטיפול דינמי הקשר שאנו יוצרים עם המטפל/ת הוא נושא מרכזי, וחשוב לעסוק בו לא פחות מאשר בנושאים שבגללם באנו לטיפול. דרך הקשר הטיפולי מתקבל מירב המידע על עצמנו ועל היחסים שאנו מקיימים באופן רחב יותר (במקרה שלך, למשל, אפשר לשאול את השאלה האם את נוטה באופן כללי לרצות דמויות משמעותיות בחייך). אני מציעה לעסוק בנושא הקשר בהרחבה ובהעמקה, ורק לאחר-מכן לשקול טיפול אחר. אגב, הרעיון של שני טיפולים בו זמנית נשמע לי בעייתי, בעיקר בשל הסיבות שהזכרתי קודם לכן. בהצלחה, אורנה