פסק זמן

שלום לכולם אני נמצאת בפרידה כרגע שהוגדרה כפסק זמן לי ולחבר שלי אחרי הרבה דברים שלא הסתדרו לי מבחינה זוגית אצלו היו תקופות שלא היינו ישנים יחד וגרים יחד ואני בת 24 והוא בן 36 לאחר שיחה שבה אמרנו פשוט הכול את כול מה שמפריע אחד לשני הוא פתאום הסביר את עצמו מאוד יפה ומשכנע אבל אמרתי לו שאני זקוקה לזמן שלי ואני לא יודעת מה יהיה וזה נורא קשה לי גם בגלל שהוא בנאדם מקסים וטוב לב ועשה בשבילי כול הרבה אני נטרפת מזה שמרוב שהייתי זקוקה לדבר עם מישהו בתקופות הקשות שלי איתו ושהייתי מאוד מתוסכלת שיתפתי כנראה יותר מידי אנשים עם יותר מידי פרטים ועכשיו כולם מעבירים ביקורת ואומרים לי עליו דברים הזויים וכמה שהוא הזוי וכו וכו וזה נורא מכעיס אותי על מה שהם אומרים חושבסים ומרשים לעצמם לדבר יותר מידי בנוסף אני עובדת אצלו למרות שבעבוד זה מאוד מקצועי ולא מדברים כלום מלב עבודה זה לא מפריע לתפקוד המקצועי אך אני עדיין שוקלת לעזוב רק פשוט אני צריכה למצוא משהו לפני העזיבה בגלל שיקול כלכלי לי אישית זה לא מפריע אני פשוט אולי שוקלת את זה מכיוונים נוספי איך מתגברים ואני גם די מעורעת אם זאת החלטה נכונה,נכול לעכשיו אין לי אנרגיות וכוחות להיות שם בקשר ולנסות לשפר דברים אני מאמינה וחושבת שקשר אמור לזרום למרוץת שהוא זורם מצד אחד אבל מצד שני.... ככה שהוא רוצה צעוד הזדמנות ואני לחא יודעת אם אני אהיה מוכנה לתת לזה עוד צאנס כרגע אני מאוד עצובה וגם כואב לי עליו יותר מאשר עליי איך מתמודדים יש פסיכולוג/ת באזור המרכז שתוכלו להמליץ לי???. אשמח לתגובות מקצועיות . תודה רבה מראש שוקי ה:)

שלום שוקי, פרידה מבן-זוג, גם כשהיא 'נכונה' ובזמן המתאים, מהווה אתגר לא פשוט שאפשר לדמותו לתהליך אבל ועיבוד אובדן. קודם כל, הכירי בכך ותני לעצמך את הזמן הדרוש לברר לעצמך את הדברים. אני מבינה שכרגע יש כל מיני "ערבובים" שמפריעים: אנשים שיודעים יותר מדי מביעים את דעתם, שניכם ממשיכים לעבוד ביחד. נראה לי נכון ליצור את ההפרדות הדרושות לך על-מנת להגיע אל התשובות הפנימיות שלך. מרחב טיפולי בהחלט יכול לסייע בכך, ואני ממליצה בחום לנסות. תוכלי לקבל המלצות ספציפיות על מטפלים לכתובת המייל שלך, ובאפשרותך לפנות גם אל המייל האישי של מנהלי הפורום. בהצלחה, אורנה