לא יודע מה לעשות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אשפזו את אבי בבית חולים לחולי נפש בעקבות נסיון התאבדות. הלכתי לבקר אותו פעם אחת והיה לי נורא קשה במקום הזה. אני לא מסוגל לחזור אבל מצד שני אני חייב לבקר את אבא שלי. אני בן 27 ועדיין יש דברים שאני לא מורגל בהם לא הכינו אותי לבום כזה. בבית חולים רגיל לא הייתה בעיה אבל משהו במחלקה שלו גורם לי לצמרמורת ואני מתבייש להגיד אפילו פחד. איך אפשר להתגבר על זה וללכת להיות שם בשביל אבא. אמא שלי נורא כועסת שאני לא מצטרף אליה אמרתי לה שגם כך זה לא ממש האבא שאני מכיר.
זה קשה בכל גיל לבקר במקום כזה גם בשנות העשרים וגם בשנות השישים, אל תחמיר עם עצמך ותגיד לאמא שקשה לך אולי היא תבין.
אביתר שלום, גם החוויה שעברת עם אבא, וגם המפגש עם מחלקה פסיכיאטרית שאבא נמצא בה כעת אינה חוויה פשוטה בכלל ואני מבין את הקושי לעכל זאת. בהחלט מובן למה קשה לך ואתה לא רוצה ללכת, אולי זה גם מעוררר בךך פחדים משל עצמך או שאלות קשות מול אבא. ולכן אתה יכול לבחור לא ללכת. אבל, אתה יכול גם לנסות ולהתאמץ וללכת. לדעתי יהיה זה חשוב עבורך בהמשך להרגיש שאתה מסוגל. כדי להצליח בזה, אתה יכול לפנות לטיפול שילווה אותך בשלב הלא פשוט בו אתה נמצא ובצתוכו גם הביקורים בבית חולים. לא בשביל אמא ולא בשביל אבא אפילו, אלא בשבילך. דרור
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
