למנהלי הפורום בלבד-פגישה קשה

אורנה שלום היום היתה לי פגישה ממש קשה ,כל הטיפול לא הוצאתי הגה מהפה ורק בכיתי.(כן כן בכיתי כמעט 50 דקות),היא ניסתה לדובב אותי אבל זה לא עזר. קדם לזה הודעה שהשארתי למטפלת אתמול שביקשתי לבטל את הפגישה היום היות ואני במצב לא קל ולא אוכל לשתף אותה.(הצעתי לשלם עבור הפגישה בגלל ההתראה הקצרה). היא חזרה אלי ואמרה שהיא רוצה שהגיע גם אם אשתוק כל הפגישה והיא לא מוכנה לקבל ביטול.(לדבריה השתיקה היא חלק מהטיפול). בסוף הפגישה היא אמרה שהיא שמחה שבאתי . אורנה מה אתם(הפסיכולוגים) חושבים כשקורה כזה דבר כשמטופל בוכה כל הפגישה ולא משתף,האם זה נוגע בכם ,האם זה כואב גם לכם או שאתם רוצים שהטיפול יסתיים,,האם מבחינתכם זה הצלחה לגרום למטופל לבכות .

שלום א, אתחיל מהסוף - לא, בכי בחדר הטיפול אינו נחשב ל'הישג' טיפולי. היכולת לבטא את עצמך באופן אותנטי - וזה אומר משהו אחר לכל מטופל ומטופלת - היא בהחלט הישג. אני חושבת שלכך התכוונה המטפלת שלך - שהיית עצובה ומיואשת מאוד, ובכל זאת יכולת לבוא ולהיות ביחד. גם אם היית 'לבד ביחד'. אני מקווה שאת פחות עצובה עכשיו, ומאחלת לך חג שמח, אורנה