שאלה

חברה שלי בטיפול מזה כמה חודשים מאז הטיפול היא נראית לי גרוע יותר מבולבלת יותר כועסת יותר ומרוחקת יותר איך אני גורם לה לעזוב את הטיפול? היא הולכת לשם ולא מספרת לי כלום מהפגישות היא ממש נהייתה מוזרה יותר מהרגיל נמאס לי מהתקופה הזו. נגמרה לי הסבלנות להבין אותה ואת מצבי הרוח שלה והכעס שלה והקרירות שלה. לצערי אני דחפתי אותה לטיפול ופתאום אני מצטער שלא השארתי את הדברים כמו שהם. אני מאוד אוהב אותה אבל נגמרו לי האמצעים להגיע אליה. אנו הרבה זמן ביחד ולמדתי לחיות לצד השתיקות והכעס ומצבי הרוח והתקפי השנאה שלה אבל לא יכול לחיות לצד הריחוק המטורף הזה נראה כאילו היא לא קיימת אני לא מבין כלום בפסיכולוגיה והיא מאוד קרובה לנושא. היא לא עובדת ואין לי מושג אף פעם איפה היא נמצאת או מה היא מרגישה היא תמיד הייתה אינדיבידואליסטית ומאוד חזקה, אבל הבחורה הזו מוציאה אותי מדעתי איך עוזבים אהבה כל כך גדולה או איך שומרים עליה כשהצד השני נראה כמו לא אכפת לו אם אתה שם או לא?

נשמעת מתוסבכת החברה שלך, מה השתגעת להוציא אותה מטיפול היא צריכה אולי אשפוז לא טיפול

שלום לך, לפי הדברים שאתה מתאר העידוד שלך בדרך שלה לפנות לטיפול היה צעד נכון. כרגע אתה סופג את מרבית האש, הכעס והכאב העולים בטיפול, פשוט כי אתה הכי קרוב, כי אתה שם. אולי יש שם גם כעס עליך על שהפנית אותה לטיפול, וכעס שאתה לא נזקק לטיפול. המצב כרגע מאוד לא נוח לך, לא ברור איך הוא יהיה אם היא לא תהיה בטיפול, אבל אם חשוב לך ממנה, וגם מהקשר שלכם לטווח הרחוק, חשוב שהיא תישאר בטיפול. זה קצת כמו שמנקים פצע, זה נורא כואב, יותר כואב מקודם, אבל אחרת הפצע לא היה מתרפא. סבלנות זה דבר חשוב, אבל חשוב עוד יותר להבין מה עובר עליה, למה היא כועסת ושונאת, ונראית כמו מי שלא אכפת לה? למה כל כך חשוב לה להראות לך את זה שלא אכפת לה אם אתה שם או לא? אולי כי יותר מדי אכפת לה? אני לא יודע אבל זו נקודה למחשבה. דרור