הבעה בלתי רצונית

בני בן 38 רווק. הוא כנראה מתבייש בגופו בגלל מחלת הפסוריאזיס והבעייה הזו הפכה אותו לבעייתי ביצירת קשר חברתי לזמן ממושך עם נשים.. בשנה האחרונה נוספה בעייה כשהוא משתתף ברגשות של ילד שבוכה או סיטוצאיה מרגשת אחרת הוא עושה בפניו מין הבעה שמהצד נראית כמו של ילד שלא מקבל את רצונו. בני בן אדם משכיל ונושא משרה בכירה ואני רק מתארת לי איך בחורה שיוצאת איתו ומצפה ממנו להיות גבר בוגר תראה אותו פתאום מעלה הבעה כזו על פניו... האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור ? האם לי כאם מותר לומר לו שזה קורה לו? אני לא בטוחה שהוא מודע לכך. אני לא מפסיקה לדאוג אני פשוט רואה איך נהרסים לא הסיכויים למצוא בת זוג .אני כמובן לא אומרת לו דבר ולא משתפת אותו בדאגתי.

לאה שלום, אני שומע את הדאגה שלך לבנך, דאגה מובנת לגמרי. את אומרת שהוא כנראה מתבייש, ושכנראה זו הסיבה שהוא לא בקשר זוגי. אבל אני מבין שאת חוששת לשאול אותו את לא רוצה להיראות חודרנית. אבל יש קו מפריד בין חודרנות לאכפתיות. ברור שאכפת לך אבל את לא יודעת איך להראות את זה מבלי שתראי "נדחפת". עצתי היא לנסות לפעול בשני מישורים. האחד, בקשר ביניכם לנסות ולדבר איתו, בהדרגה ולראות מה הקצב שמתאים לו. ניתן לומר לו גם מה שאת רואה, אבל חשוב שזה יבוא ממקום אכפתי למצב שלו, ולאו דווקא לכך שהוא לא מצליח להשיג בחורה בגלל זה. כלומר מה גורם לו להרגיש ולהתנהג כך. שנית, אם בתוך השיחה תרגישי שהוא זקוק לעזרה מקצועית, ייתכן ושווה לעודד אותו לפנות. בהצלחה, דרור

תודה על התשובה. בני נותן לי כל הזמן את ההרגשה שאין מקום להתערבות ולשאלות "חודרניות" לכן אני מהססת ונמנעת מליזום שיחות בענין. תודה שוב על האמפטיה בתשובה.