חופש ופרטיות לבן 23 שחי בבית.

שלום רב שאלתי היא כדלהלן: יש לי ידיד טוב בן 23.5 אשר חי עדיין עם אביו. שניהם נמצאים רוב הזמן יחד בבית, העניין הוא, שהאב לא נותן לבנו שום טיפת פרטיות וחופש. הוא ממש יושב לו על הוורידים ולא נותן לו לנשום רוצה לדעת כל דבר, לאן הוא הולך עם מי הוא מדבר מה הוא עושה וכו' וכו'. טענתו היא שכל עוד הבן חי על חשבונו זו זכותו. התחושה היא שהעובדה שהבן עדיין בבית משגעת את האב, שהיה רוצה לראותו כבר מסודר ומחוץ לבית. השאלה היא, כיצד מסבירים לאב שלבן מגיעה זכות פרטיות וחופש, גם במצב כזה. יצויין שמדובר במשפחה דתית. כמו כן אציין כי ההצעה כי האב יפנה לפסיכולוגית לייעוץ נדחתה על ידו על הסף. אנא סייעו בעצה טובה. בברכה, טלי.

שלום טלי, לא ברור מנין נולדה המחשבה לשלוח את האב לטיפול. את מתארת בחור צעיר ובריא, המעדיף לחיות בחסות אביו למרות מחירים של אובדן פרטיות והתערבות בוטה באורח חייו. טיפול פסיכולוגי הוא בהחלט כיוון טוב עבור הבן, שיוכל לברר מהם הגורמים המעכבים אותו מלצאת אל העולם ולעמוד בזכות עצמו, והמותירים אותו תלוי וסמוך על שולחנו של אביו. בהצלחה ושנה טובה ליאת

אציין כי לא דובר על שליחת האב לטיפול, אלא לייעוץ. אפילו חד פעמי, כדי להסביר לו כי גם לילדו מגיעה זכות לפרטיות ולחופש. טיפול הינו עניין יקר, לא כל משפחה מסוגלת לעמוד בה.