לכם

אנשים יקרים, ההודעות כאן היום נורא נורא כואבות. מכבידות... אני רוצה לספר לכם ש- גם אם בשתיקה (שלי) - חלקכם הולכים אתי במחשבותיי, לפעמים הולכים אתי לישון וקמים אתי בבוקר. אני בטוחה שזה כך גם לגבי רבים מהקוראים האחרים. רוצה לאחל לכם שנה טובה ומלאת ברכה, ולשלוח אמונה שאפשר (באמת) לעבד את כל אותם דברים שעכשיו מחוללים סופות פנימיות בלתי נשלטות, ולהפוך אותם לקפסולה דחוסה שאמנם נטועה עמוק עמוק בגוף (לא אובדת), אבל משהו בה מושקט ומשתולל הרבה פחות. כואב פחות. אוחז בנו פחות. חיבוק רחב, ותודה, ליאת, שאת אתנו - מפזרת חמימות וחכמה, ומטפסת כך במעלה העצים מבלי להראות סימני התנשפות. ורד

ורד אהובה :-) הצצתי רק לרגע הבוקר, לפני שהמחשב מוכנס לתיק לקראת הנסיעה לבית ההורים. רוצה לשלוח לך המון דברים טובים..מכאן ועד אוסטרליה (ובחזרה), יחד עם חיבוק גדול אבל צריכה לרוץ ואין זמן לכתוב מילים עגולות ויפות יותר... :-)) (אבל הם כאן!) אולי א?ת הסיפתח של ערב יום הכיפורים, בשקט שלך, בנועם, בענווה, בחכמה.. תודה יקרה (וסליחה- שיהיה..אף פעם לא מזיק :-) נדבר, לילך.

שנה טובה גם לך, ורד יקרה. הלוואי... הלוואי שישקטו הסופות, שיפחת הכאב, שיהיה טוב יותר. אפילו קצת. חיבוק יעלה יעלה

ורד יקרה, את מצביעה על משהו שאולי אנחנו לא מרבים לומר אותו בקול - שנוצרה כאן מעין קהילה, אוסף של אנשים, שנוגעים בדרך כל כך מיוחדת זה בנפשו של זה, באמצעות מילים, מחשבות, רגשות, ציפיות ותקוות. דובר כאן לא מעט על מהותו של הפורום, על צביונו, על סגנונו, על דרכים אפשריות לנהל אותו. והוא - הפורום - ממשיך לקיים את עצמו, לובש ופושט צורה, מוליד את עצמו מחדש שוב ושוב, ואנשים באים ויוצאים, נעלמים ושוב חוזרים, כמו אל בית. נעים תמיד כשאת באה. מאחלת לך טוב באשר את, וכמובן גם לכן, לילך ויעלה. שתהיה שנה של הרבה טוב. ליאת

ורד, (וגם לילך, יעלה, ליאת...) רגע לפני החג, מצטרפת לאיחולים. דיבר אלי הדימוי של הקפסולה. מגיעה אל החג הזה, כשבעולם החיצוני שלי משתוללות סופות. ובעולם הפנימי אני מזהה את השקט המבורך. מפוייסת, סולחת, מוותרת על רגשות האשמה. נותנת לו (וגם לך, אחות) לתמוך. לא משאירה את עצמי לבד. שנה טובה גמר חתימה טובה הדר

והחגים האהובים ותקופות השנה הנפלאות, עם אוצר הריחות, הפרחים, הפרי, העלים והרוחות, ועם הערפל והמטר, השלג הפתאומי והטל, תלויים על חוט הכמיהה. (זלדה)

ורד ורד יקרה מאד, איזו ברכה חמימה, רכה, נעימה, נוגעת... לקחתי לי את הרעיון של הקפסולה, איך לא... ואת יודעת, במונחים שלי זה יותר כוכב נויטרונים... P: גמר חתימה טובה לכולכן ולכל יקירנו שלכן בשכנות :-)

היייי... ציפיתי להשאר הודעה חצי מיותמת. סתם כתבתי כי הדברים שהתרחשו בפורום נשאו אתם הרבה מאד כאב. הרגשתי צורך פשוט *להיות* כאן. אני והשם שלי. והנה, נגמר יום כיפור (שבו - אצלי - המחשב מושבת), וכל אחת מכן - לילכי (ראשונה), ויעלה, והדר השוקטת, וא. (תודה על זלדה), ואינדיאנית (חיממת את לבי!, תמיד מחממת) וליאת... - זרעה לי אור (והפתעה) בעיניים בתגובתה. תודה שאתן כאן :-) ליאת צדקה - אתן נוגעות בי, ורד