ליאת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ליאת, אני לא בטוחה מה אני רוצה לכתוב. רק שכל כך צדקת לגבי האויר. והוא נגמר לי... נורית
נוריתי, מה קרה? אם תרצי, אהיה כאן מחר עד כניסת יום הכיפורים, ועוד קצת הערב. מקווה שזוהי עייפות חולפת, ועומס זמני. שולחת לך כוח, עידוד והרבה אוויר. שלך ליאת
ליאת יקרה, פשוט נגמר לי האויר. קשה לי עם כל החזיתות. שני השחקנים הראשיים בחיי כל כך תובעניים. אני יודעת שאני צריכה לשים להם גבולות... לפעמים הם מצליחים להפעיל אותי ואני נשאבת. לפעמים רגשות האשמה שלי חוגגים ולפעמים אין לי לב פשוט ללכת. ובנוסף אני כל הזמן מואשמת שאני לא נותנת מספיק. אני עייפה, לפעמים נדמה לי שאין דבר כזה עומס זמני רק עומס קבוע. בכלל לא קל לי פה. נורית