שאלה לאורנה

קראתי את תשובתך לש.ל ואמרת כי חשיפת המטפל היא נושא שנוי במחלוקת, וכמו רשימותיו הפרטיות זה משיק לטיפול ואינו חופף לו. אז מה יש להסיק מכך? שהיחס שהמטופל מעורר אצל המטפל אינו רלוונטי? הלא עם כל הכבוד,כמו שיש חשיבות לתחושה שהמטפל מעורר במטופל וזה מלמד משהו על יחס המטופל כלפי העולם,כך גם יחסו של המטפל למטופל מלמד משהו על יחס העולם כלפי המטופל.למה אסור למטופלים לדעת את האמת וצריך להעמיד פנים שהטיפול הוא איזו הצגת תיאטרון? זה בדיוק כמו להגיד שהתהליך הטיפולי שהרופא רושם בתיק הרפואי אינו מענייניו הפרטיים של הפציינט... אח"כ עוד הפסיכולוגים שואלים: "מאיפה החוויה הזאת שמסתירים ממך?" אז הנה מאיפה...

שלום רן, הרגשות שמתעוררים במטפל במהלך הטיפול הם אחד מכלי העבודה החשובים ביותר. אין זה אומר שהשעה הטיפולית הופכת לשעה של המטפל, בה הוא דן עם המטופל בעולמו הפנימי. זוהי העבודה של המטפל עם עצמו, ובתהליך ההדרכה. נושאים מסוימים, לאחר שעברו עיבוד וחשיבה חוזרים אל חדר הטיפול, אבל לא בצורה בלתי מבוקרת. אורנה