דרור ויתר המנהלים

יש כאן פורום נפלא שתומך, עוזר עם מנהלים אכפתיים ומדהימים (כל השלושה). לא הרבה זמן לפני שהצטרפת הפורום סער בעקבות הסוגייה איזה סוג של פורום זה יהיה-האם פורום של התכתבויות אישיות לצד התכתבויות עם המנהלים, או פורום מקצועי בין כותב למנהל. הוחלט על ידי המנהלים (מדגישה על ידי המנהלים) שהפורום יעבור לקוים יותר מקצועיים ועל כן הגבילו את הדיוניים הפרטיים בין המשתתפים. לא כל כך ברור לי, למה כלל זה לא נאכף על ידי המנהלים, את הכלל הזה אתם קבעתם מן הראוי שאתם תשמרו עליו. אם אתם מעדיפים את הפורום היותר אישי אז תגדירו אותו ככזה ואז גם למשתתפים יהיה יותר ברור לאן הם נכנסים. אי אפשר להחזיק את הפורום בשני הקצוות מפני שאז פגיעות הן תוצאה ברורה מראש.

ואף שלחתי הצעות מעשיות בנדון שנתקלו בפרצי צחוק היסטריים מצד הקצ'קעס

מתגובה תמימה שלי למישהי שהיבעתי בפניה את הסברה שהיא אולי אחותי והיא כמובן הכחישה זאת בכל תוקף הגענו לרמה המחפירה שמתגלית לפניך בפורום עכשיו ההשתלחויות עדיין ממשיכות למעלה ואני ]פונה אליך כאיש מקצוע המבין בנפש האדם אם לא היתה זאת אחותי מה היה כל כך אכפת לה ומדוע היא עושה כל כך הרבה מאמצים לזרוק אותי מהפורום??? אם אתה רוצה יותר תובנות על המצב אשלח לך רזומה אישי בינתיים ההודעה שלי בנושא הנרקיסיזם יכולה לספק לך קצת רקע כללי

דנה שלום, התייחסתי לשאלה שלך למטה. ובכל זאת אחזור בקצרה. לא ניתן למנוע לגמרי פגיעות בפורום. ניתן למזער אותם ומשום כך הותווה גם הקו המנחה לכיוון של שאלות ותשובות. יחד עם זאת אניתן להבהיר מתי מעוניינים בדעה אישית של מנהל הפורום ומתי השאלה כללית. וגם אם מקבלים תגובה, אפילו לא נוחה, לשאלה מצד אחד המשתתפים, ניתן להחליט האם לקרוא או לא, להתייחס או לא. הקו המנחה קיים, השמירה עליו היא שלנו ושלכם. עד כה, במהלך כל התקופה שלי כאן, בסך הכל ראיתי שהקו נשמר. כך שאני מאמין בכך שזה אפשרי. דרור

ומוחה בתוקף נגרם לי פה עוול כבר כמה ימים!

דרור, נתת שיעור בעקביות :-) סחתיין! היו כאן המון בהלה, ודאגה, ופגיעה, ובלבול וחוסר אונים וכעס וכעס וכעס אבל בעיקר, זעקה לעזרה (מכל הכיוונים).."הצילו..מה קורה כאן..שמישהו יעשה סדר!!" ותהיתי מה אפשר לעשות, מה כבר אפשר לומר שיסדר ויעזור למי שזקוק למילים הנכונות.. ומהם לעזאזל המילים הנכונות במקרים כאלה. שלא כמו דנה, ה"אמא" של העץ אליו השתרשרתי :-), הרגשתי שזה לא דומה למקרה אותו הזכירה מההיסטוריה של הפורום, הגם שעוד לא הכרתי את הפורום כשכל זה קרה. האמת דרור, התשובה שלך לא הפילה אותי מהכסא :-) היא פשוטה ומתעקשת לא "ללכלך את הידיים". אבל יחד עם זאת, מובנת וחד משמעית. למרות הקריאה שלה לשיח פתוח, לא הכל פתוח למשא ומתן; האם השיח אכן יהיה פתוח - זה נתון מראש. כל היתר- פתוח לשיקול הדעת של כל אחד מאיתנו. האחריות שלנו על דברינו ורגשותינו, תגובותינו ובחירותינו- זה משהו שחזרת עליו כמה פעמים, בלי להתפשר, וזה ראוי בעיניי. איך קריאה לשיחה פתוחה לכולם ולקבלה (שזה משהו שנתפס אצלי כעמדה רכה וגמישה ומאפשרת) מתיישבת יפה עם אי-התפשרות וחד משמעיות (שנתפסת אצלי כעמדה נוקשה יותר ומאפשרת פחות)? ... כוחה של עקביות! :-) סחתיין! אמנם נמנעת בכל תוקף "ללכלך את הידיים" ולפשר בפרטים הקטנים, אבל דווקא החזרה הלא מתפשרת על אותם משפטים מחזירה קצת, לפחות לטעמי, את תחושת הבטחון והשליטה במצב.. קשקושים של לילה, (שכנראה יזכו לכינויי גנאי חד-מילתיים מאוד בקרוב, אבל שיהיה..) אאחל ליל מנוחה, לילך.

רציתי ברשותך, שתעזור לי להבין איך ניתן להימנע מקריאת הודעות לא נעימות ? עוד לפני בכלל שקראתי אותה? שיח פתוח או לא שיח פתוח- קצת התבלבלתי. אורלי