דיונים של חג

שלום למשתתפי הפורום, מאז ערב החג ועד לרגעים אלה, מתקיימים כאן במקביל מספר דיונים מעניינים, שהחלו מקריאות לעזרה ושאלות אמיתיות, והתפתחו להן לשיח מגוון, לעיתים עמוק ואינטלקטואלי, לעיתים אישי מאד, ובכל מקרה - כזה שסוחף מאד למעורבות ועמדה אישית. חשוב לזכור בתוך כל זה שאנחנו נמצאים, בכל זאת, במדיום מוגבל, שאינו מאפשר לראות את בן השיח שלנו, את הבעות פניו, את שפת גופו ואת הכאב, השמחה, הפליאה או אסירות התודה הניצתים בו למשמע דברינו. מגבלותיו של המדיום עשויות להביא לאי הבנות, להקצנת השיח, ולכן גם לפגיעות רבה יותר למה שנאמר. אני מזמינה את כולנו להמשיך ולהידבר, אך לנסות ולשמור ככל האפשר על תרבות שיחה שתכבד את כולנו. חג שמח ונעים ליאת

ליאת, את מספרת לי?! "בזכות" השתתפותי בפורום דומה לשזה לפני כשלוש שנים, פיתחתי מאין הפרעה אובססיבית אולי כפייתית- סוג של ocd (כיוון שאין טקסים).כשנוצר אצלי בסיס של הספק, חיה רעה שזחלה לנבכי נפשי ולא מותירה מקום שלוו. התקשורת הזו מאוד קוהרנטית- כפי שציינת, לא ניתן לחבר למילים תחוות גוף ולכן, רנו מייחסים פגיעות שכלל לא היו כאן מלכתחילה. אני חושבת שעצם מידע חשוב זה אולי שווה להנחיל תוספת לתקשורת הזוץ מאין מחוות של כוונות הכותב, אם זה ע"י אייקונים (כמו שיש בצ'טים רבים, מה שאולי ייראה קצת זול) או כדאי שכל אחד כאן יילמד להוסיף את כוונתו באמצעות השתדלות ומאמץ של הקדמה לדברים בדבר הכוונה, להרחיב את השפה הכתובה ולנסות לעשות אותה יותר תואמת לכוונת המשורר ולא לספקולציות והשלכות של הקורא. אני משערת שזה לא יעלים את מגבלות המדיום אבל אולי יפחית ויצמצם במשהו. חג שמח לך, ולכל האנשים בעלי הרגישות העדינה שכאן.

שאלה לי אליך לצורך הבהרה - האם את חושבת אותי לאחותך? אני ממש לא מבינה. תוכלי בבקשה להאיר את עיניי, אולי אני נהייתי כ"כ דבילית שפיספסתי משהו. אני כותבת כאן בשם "אינני" היום הייתה הפעם הראשונה שכתבתי כאן ועד כמה שידוע לי אין לי אחיות. אלא אם כן, תרצי לאמצני :-) אינני

לאית יקרה בשבת נראה לי שהפורום אמור להיות סגור. הופתעתי שהדיון נמשך. בשבילי שבת מתחילה עם הדלקת נרות והערב גם עם ארוחה חגיגית לאחר תפילה בבית חברים פתחתי במחשבה שאולי נמחקו כאן כמה שרשורים, עם תקיפות אישיות חריפות אני שמחה שלא נקטת עמדה, וכך ניתן לכולם לשפוט ומכיוון שמדובר במדיום וירטואלי, ממילא כל אחד ישפוט על פי "הסרט האישי שלו" כאילו שזה לא ממילא כך מדובר במציאות קשה וכמעט לא יאומנת, של התעללות קשה של המערכת הפסיכיאטרית במשפחתי אחותי עשתה טעות מתוך בלבול והפסיכיאטריה הממשלתית, על מנת לא להודות בטעות הנציחה את הבלבול הזה אצלה בצורה "טיפולית" האשה סובלת, משוועת לעזרה, סובלת נפשית הרבה יותר ממני, למרות שאני סובלתץ מהתנכלויות אישיות וכלכליות בנוסף, בהיותי אמא חד הורית במשך הרבה שנים אני מכירה את התנכלויות המערכת ויש לי כלים להתמודד עימם. שאם לא כן ילדי, היוןם בת 33 ואם לחמישה, ובן 18 תלמיד מצטיין בישיבת הסדר, שיהיו בריאים, היו נלקחים ממני מזמן. על ידי מערכת החינוך והרווחה, לא צריך פסיכיאטרים בשביל אמא חד הורית הפסיכיאטריה עשתה כמובן את "המיטב" שלה וכמעט הרסה את חיי, כבודי, המוניטין שלי, החופש האישי שלי ושליטה על חיי ורכושי, בעזרת התיוג שאין שומה לו בעולם הדמוקרטיה, התיוג המפחיד של "חולת נפש". אבסל בריאטתי ושפיותי עמדו לי לא כן לאחותי היא מתמוטטת וליבי עליה שפטו בעצמכם על פי המסרים אני אהבה והיא אינני, באופן עקבי רחמים אוהבת אותך אחותי, חיזקי ואמצי

שוב שלום לך, אהבה הפורום ייצא הערב למנוחת השבת. כך אנחנו נוהגים כל שבת וכך גם היום. ייענו כל הפניות שנשלחו עד השעה עשר בערב בקירוב. דרור יענה שוב ביום ראשון. אל תכעסי על פער הזמנים שאת רואה בתגובות, מאחר וזו טעות נפוצה כאן בפורום (כמו שכבר כתבו לך כאן) והיא נובעת מסנכרון לקוי של שעונים, ולא מקונספירציות. אני מבינה שאת מתמודדת עם סיפור קשה, ואולי גם אחותך. אני מקווה שבמידת הצורך יש לך כתובת להיעזר בה, ושתדעי לנצל אותה בזמן משבר. אני מאחלת לך שנה שכולה נחת, אהבה ושלוות נפש ליאת