לליאת

שלום ליאת, ראיתי שענית לדניאל לא מזמן על משמעות המושג "מודעות עצמית",ושלשם פיתוח מודעות עצמית עלינו להשתמש בזולת כראי בו אנו רואים את עצמנו ולהסתמך על תגובותיהם.ואם לדוגמה התגובות מצד הזולת לגבי תכונות מסויימות של האדם הן תגובות גסות,מעליבות ומגעילות?אז הבה נפתח מודעות עצמית,נאמץ את התגובות אל חיקינו ונוריד לעצמנו את הביטחון העצמי...למה לא? מנסיוני,יש פעמים לא מעטות שעדיף לאדם לשים קצוץ על מה שהזולת אומר ולהשאר עם האמונה שהוא רוצה להאמין בה.באופן זה גם אנשים עם ביטחון עצמי קצת גבוה מדי זוכים להצלחה-בזכות האמונה(קשה להאמין,הא?).

שלום ג' השימוש בתגובות הזולת נעשה לא תמיד מתוך החלטה או בחירה, אלא כמנגנון הטבוע בנו כיצורים שנועדו לחיות בלהקה. כאשר אדם 'מודע' מתבונן על עצמו מעט מבחוץ, הדרך שלו להעריך את עצמו נשענת - אם ירצה או לא ירצה - על סרגל ערכים כלשהו. את אותו סרגל (סטנדרט פנימי או חיצוני) אנחנו בונים לעולם בתוך הקשר חברתי, באמצעות תיווכם של אנשים אחרים. לפעמים יש 'קלקולים' בדרך, ונדרשות שנים של עבודה טיפולית וחשיפה לדמויות מיטיבות חדשות, על מנת לשקם תפיסות עצמיות שליליות. מבחינה זו את צודקת. בברכת חג שמח ליאת