פעם הרגשתם פתאום מאוד קרובים למטפלים שלכם?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הרגשתם שאתם צמאים לנוכחות שלהם...? שהנוכחות שלהם פשוט מרגיעה אתכם? רשת אף פעם לא היתה ילדה ופתאום היא מתנהגת אליה כמו אמא לילדה. רשת נרגעת מזה אחרי הפגישה היא מרגישה שבעה ורוויה אבל זה מבהיל אותה זה לא אמור להיות ככה
כל מה שאת מרגישה הוא נכון ורלוונטי, גם אם הוא מפחיד אם המטפלת שלך היא עכשיו תחליף אם ואת יכולה להירגע לתוך זה ובאמת לבטוח בה - ניצחת. בנית אמא בתוכך. משם תוכלי להמשיך הלאה ולבנות אישיות עצמאית, לא??? אף אדם לא מושלם ואף אחד לא יכול להבין אותך יותר מעצמך, באף אחד את לא יכולה לסמוך יותר מעל עצמך זכרי - שאת הכוח להיות אמא שלך את נותנת למטפלת שלך, לא היא
לילה טוב, רשת נרגעת, שבעה ורוויה. רשת נרגעת שבעה ורוויה. אפשר כמעט לחוש את הנענוע המערסל, העוטף, שמאפשר לעצום עיניים - ולו לזמן קצר - ולנוח. לכל אחד מגיע לפחות סיבוב אחד כזה, בזמן כלשהו בחייו. ככה זה כן אמור להיות. בדיוק ככה. אני לא בטוחה שהתכוונת לשאול אותי משהו, ובכל זאת שולחת לך עידוד, וברכות לשנה החדשה. ליאת
אבל ליאת... רשת כבר לא ילדה ואי אפשר להיות ילדה עכשיו. הטיפול שם את רשת במקום הראשוני ביותר ממש תינוקת... וזה לא מסתדר במארג החיים... רשת מפחדת מזה כל כך היא אף פעם לא עצמה עיניים
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
