יש לי מועקה

התחלתי להתאמן בחדר כושר בגיל 15 והגובה שלי היה 169 ס"מ היום אני בן 21 והגובה שלי הוא 169 ס"מ בזמן האחרון אני חושב על התאבדות לא בגלל שאני נמוך אלא בגלל שאני יודע שהרסתי לי את הגובה במו ידיי והייתי אמור להיות יותר גבוה. אני כועס על עצמי כל הזמן על שהלכתי לחדר כושר הזה, למה לא הזהירו אותי באותה תקופה? איך הייתי תמים? ההורים שלי אגב הם 179 ס"מ ו 160 ס"מ

שלום לירן, בכותרת שבחרת לפנייה שלך השתמשת במילה 'מועקה', שבהחלט יכולה להתאים לאכזבה שלך מהגובה ומן הרעיון שאולי היית מרוויח עוד שניים שלושה ס"מ אלמלא אימוני הכושר. ובכל זאת, העובדה שאתה שוקל התאבדות יכולה לרמז על מצב נפשי חמור הרבה יותר, שדורש התערבות טיפולית ללא דיחוי. אני מניחה שנושא הגובה (עברת אותי, אחי) הפך להיות "הגלגל המפונצ'ר" עליו אתה מעמיס את כל הסיבות למצוקה שלך. אני מוכנה להסתכן ולומר שיש סיבות אחרות, אולי פחות מודעות, שגורמות לך להרגיש שהחיים איבדו מטעמם. יהיו הסיבות אשר יהיו, אפשר וחייבים לטפל בהן, כדי שתוכל להתפנות למשימות חייך, ולהנות ממכלול תכונותיך הטובות. המלצתי החמה אליך, היא לפנות לפסיכולוג/ית קליני/ת בהקדם, ולטפל בדיכאון שלך. נסה לראות בזה מתנה שלך לעצמך בראש השנה החדשה. בהצלחה ליאת