חוות דעת לגבי דבר שמפריע לי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/09/2007 | 10:39 | מאת: רועי

שלום, יש לי דילמה שאני רוצה להתייעץ לגביה. אני בן 24 , לא עשיתי שירות מלא ,בדיעבד היום אני מבין שזה נבע מחוסר בגרות,פינוק...באותו גיל , שלא נבע בגלל הצבא אלא פשוט כי זה מי שהייתי. מאז שהשתחררתי ,ממש באופן מידי האישיות וצורת המחשבה שלי השתנו באופן מאוד דרסטי(לחיוב). אני עבדתי במשך שלוש שנים במקום עבודה מאוד רציני עם הרבה מאוד אחריות(הייתי אחראי משמרת) והתפטרתי לרגל תחילת לימודים כי היה לי חשוב מאוד להשקיע בלימודים,וחסכתי מספיק כסף במהלך העבודה כדי לאפשר לי לא לעבוד במהלך הלימודים. עכשיו סיימתי את השנה הראשונה באונ' ונודע לי משהו לפני מס' חודשים: הקדמה-מאז שהתשחררתי אני חושב הרבה על העובדה שלא סיימתי את שירותי לא בגלל פחד ממה שאנשים חושבים על זה או מציאת מקום עבודה(אפילו שאי אפשר להתעלם מנושאים האלה),אלה בגלל שאני כן חושב שזה דבר מאוד חשוב לתרום למדינה ואני יודע שלא התסדרתי בצבא בגללי ולא בגלל הצבא , ובגדול אפשר להגיד שזה לא מתיישב עם מי שאני היום והמצפון שלי מפריע לי מאוד בגלל העובדה שלא סיימתי את השירות. מה שנודע לי הוא - שיש אפשרות בגילי להתגייס לתקופה של שנה , שנה וחצי כאשר באופן מידי משובצים באיזו יחידה בתפקיד כללי כלשהו שלא מצריך קורס(בדקתי האם יש אפשרות למלא תפקיד משמעותי,רציני אולי בתחום שאני לומד ,אבל בגלל זמן השירות הקצר הצבא לא "מבזבז" זמן על קורסים),ולאחר השיחרור (שיחרור עקב סיום תקופת שירות) מתברגים במערך המילואים. כמובן שהתפקיד לא יותר מדי מלהיב אבל אין לי בעיה להתמודד עם כל דבר. הדילמה שלי היא האם כדי לי לעשות הפסקה של 2-3 סימסטרים בשביל לעשות משהו שהוא באמת חשוב לי אבל יש איתו גם כמה בעיות מאחר וזה גם כרוך בהפסקה זמנית של התואר (זה לא יפגע בי לאחר מכן כאשר אני ישוב ללימודים),ובנוסף עכשיו התחלתי לחפש עבודה בתחום שאותו אני לומד שזה משהו שאני מאוד אוהב וממש רוצה כבר להתחיל לעסוק בו. בנוסף נודע לי על האפש' הזאת לפני מס' חודשים ואז החלטתי שאני באמת ילך על המהלך הזה בסוף שנת הלימודים ובסוף בגלל הסיבות שציינתי החלטתי לוותר אבל עכשיו שוב עולות לי המחשבות לעשות את זה(והמצפון שלי מציק יותר על זה שלא סיימתי את השירות) מה שלפי דעתי מראה על כך שלהתגייס יותר חשוב מהסיבות שלא להתגייס. אני רוצה לציין שאין לי אפשר' להתגייס לאחר התואר מאחר ונאמר לי שעושים בעיות למי שמעוניין בכך לאחר גיל 26. אשמח לחוות דעת, תודה מראש.

11/09/2007 | 19:29 | מאת: נ.

לדעתי הבעיה שאתה מתחבט בה ,לא כל כך קשורה לתחום הפסכולוגיה . אבל יתכן גם שאני טועה . בהצלחה.

12/09/2007 | 00:49 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום רועי, אתה מתאר התלבטות מורכבת. מחד, אתה מאמין שאם תחזור לצבא תיצור 'תיקון' ותזכה לחוויה עצמית שלמה יותר. מאידך, הדברים אינם בטוחים, ויתכן שהתקדמותך באזרחות תיפגע. אני חושבת שזוהי התלבטות מעמיקה מכדי לתת לה מענה מספק בפורום אינטרנטי, ולכן אני רוצה להציע לך להגדיר מספר מסויים של פגישות התייעצות עם פסיכולוג קליני סביב נושא זה. בייעוץ תוכל לבחון את חווית התיקון והשלמות שאתה שואף אליה. אני מאמינה שזהו נושא חשוב לבירור בטיפול. בהצלחה, בכל דרך בה תבחר, אורנה

12/09/2007 | 10:26 | מאת: רועי

קודם כל תודה על התשובה. יש לי קצת בעיה לממש את מה שהצעת בגלל מגבלות זמן,נירשמתי לאונ' וביטול קורסים וקבלת החזר כספי זה אפשרי עד לכמה ימים לאחר תחילת הלימודים שזה אומר שתוך חודש וחצי אני צריך תשובה סופית מהצבא(אם אני יחליט להתגייס)אם הם רוצים להחזיר אותי או לא וזה אומר שאני צריך כבר עכשיו להתחיל בתהליך של פניה לצבא. רציתי לדעת אולי את יכולה לחדד לי את המחשבות ולהגיד לי במה כדי לי להתמקד כדי להגיע להחלטה? אני רוצה לציין שאיך שאני חושב על זה(ואולי זאת מחשבה מוטעת),זה אומנם ויתור על מס' דברים שכן אני אוהב אותם והם חשובים לי אבל מצד שני אני עדיין צעיר וזה "רק" לשנה ,שנה וחצי ולפי דעתי התמורה שהיא בדיוק מה שתארת היא הרבה יותר גדולה וחשובה,וגם זה מן סוג של אתגר ולהראות לעצמי שאני מסוגל להתמודד עם משהו שניכשלתי בו בעבר. בנוסף זה נושא שלא מפסיק להטריד אותי(לא שזה מדכא אותי או משהו פשוט מכעיס אותי מי שהייתי והבחירות שבחרתי) ואפילו על בסיס יומי ולפי דעתי אני צריך כבר להכריע לכאן או לכאן,או להיות שלם עם עצמי או לעשות משהו בנידון. גם בנוסף ניסיתי להתקבל למקום עבודה מסויים(תחום ההייטק) ועברתי את שלב הראיון המקצועי+האישי ואז הודיעו לי שהחליטו לסיים את המשך ההתקשרות ולא אמרו לי באופן ישיר שזאת הסיבה אלא שהמנהל מחלקה בסוף לא מעוניין שאני יעבוד אצלו שזה דבר מאוד חריג לאחר שראשי הצוותים והמראיינים האישיים העבירו אותי,וזה אומנם כמו שאמרתי לא השיקול המרכזי אבל זה גם שיקול כי זאת היתה משרה שרציתי אותה וזה מכעיס קצת ששפטו אותי היום על סמך הבן אדם שהייתי פעם. אשמח אם תגידי לי את דעתך ותעזרי לי להגיע להחלטה גם אם זה לא התנאים של מפגש אישי מול פסיכולוג(ניסיתי לפרט ב 2 ההודעות את כל השיקולים והמחשבות שלי) תודה מראש ושנה טובה, רועי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית