שאלה למשתתפי הפורום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אם הייתם יכולים לתאר את המטפל האידיאלי עבורכם ללא קשר למה אפשרי, לגבולות וכדומה. אילו תכונות , אפיונים, התייחסויות הייתם רוצים לראות במטפל שלכם?
המטפל האידיאלי הוא אדם רגיש קשוב לצרכים ולפחדים שלנו, תומך, לא שיפוטי שידע איפה לגעת ומתי, שלא פוחד לחרוג מגבולות הזמן כשצריך להחזיק אותנו עוד קצת, שידע מתי אנו על סף התהום ומתי אנו רוצים לקפוץ ממנו, ואז שידע להושיט יד, שלא יפחד להגיד את האמת שלו ושלא יפקפק לעולם באמת שלנו, שיאהב את מה שהוא עושה, שידע להרים טלפון אחרי פגישות קשות כשדברים מאיימים לצאת החוצה. שיהיה בן אדם, שלא יסתתר מאחורי מילים גדולות שיזכור כל מה שחשפנו בפניו, שיאהב את מטופליו שילמד אותם לאהב את עצמם, לדעת שאם הוא אמר שחשוב שידבר על משהו אש שלא ישכח שזה חשוב, שקולו יהיה נעים ומבטיו מנחמים, שידע שטיפול הוא דבר קשה ושהכאב קשה יותר. שירצה שנרגיש טוב אך שידע להבחין מתי זו בריחה ולא טוב אמיתי. שיזכור אירועים קשים וישמח על אירועים טובים, שיעזור לנו להימנע מטעויות ושלא יתן לאף אחד לפגוע בנו. שיחבק בנוכחותו ולא יאיים בקרבתו. שיהיה הקשר מיטיב ויפה, אבהי ומטפח שלא יעכב פשוט שיאפשר לצמוח. שיגיד שנה טובה ויתכוון לכך בכל ליבו פשוט שיהיה...
שלום לכן, שאלה מעניינת ותשובה מעניינת לא פחות. אבל חשבתי להוסיף עוד שאלה באותו תחום, מה צריך לקרות בתוך הקשר בין מטפל למטופל בתוך החדר שיתרום לטיפול? דרור
אני בכלל חושבת שמטפל לא צריך להיות אידאלי... מהטיפול שלי למדתי שאם הקשר הוא טוב אז אפשר לצמוח גם מהפאקים של המטפל. המטפלת שלי מאוד טובה לי, אבל היא לא מושלמת... ואני לא רוצה אותה מושלמת. ומה צריך לקרות בתוך החדר שיוסיף לטיפול? אני חושבת שקודם כל צריכה להיות איזושהי כימיה ראשונית בין המטפל למטופל- משהו שלא ממש אפשר להסביר במילים... צריך שתהיה סבלנות וסובלנות, סקרנות, הרבה אמונה ביכולת הפריחה של המטופל ובקצב שלו, אמון, וזמן, ותנאים, ואומץ, והתמדה, עבודה קשה וגם חדווה בהתפתחות ובשותפות לתהליך אמיתי...
אמפתיה, אמפתיה, אמפתיה ודי חוץ מזה שאני מאמינה שלכל אדם יש כלים ל"טפל" בעצמו, אם יש רצון
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
