איך "מזיזים" את עצמך?

אז ככה, כבר המון זמן שאין לי "אנרגיות" לעשות דברים, אני מניחה להם ש"יסתדרו" מעצמם. פעם הייתי מוצאת את עצמי, קרוב לזמן בו הייתי צריכה להשלים את המטלות לחוצה- והלחץ הזה דרבן אותי לעשות אותן, אך תמיד הרגשתי תחושה של החמצה ו"מה היה קורה אילו...", מפיקחה לקחים לעתיד, מנסה לעמוד בהם ולא מצליחה- מתייאשת כבר בהתחלה (ולא הצבתי לעצמי מטרות ממש גדולות בהן אני לא יכולה לעמוד), וחוזר חלילה. אני גם מרגישה עייפות- אם כבר אני עושה משהו, זה מעייף אותי לאחר זמן לא רב. כמו כן, תחביבים כגון- ריקוד- אמנם גורמים לי "להחיות" את עצמי לאותו פרק זמן, אך הרבה פחות מבעבר, יש לי פחות "אנרגיות",ובנוסף אני מתעייפת יותר בקלות (יש לציין כי בדיקות רפואיות שללו כי מדובר במשהו פיסי, הכל תקין). מה עושים? איך "מפיחים רוח חיים" שוב?

שכחתי לסיים את המשפט הראשון- פעם הייתי מוצאת את עצמי לחוצה מכך, היום כבר לא. אין לי לחץ שמדרבן אותי (למרות שיש לי המון דברים לעשות, ובכוונה בחצי שנה האחרונה לקחתי על עצמי הרבה דברים, כי ראיתי שכשאני לוקחת מעט/פחות- אני פשוט לא עושה כלום, אז אולי ריבוי המטלות יעזרו לי "להזיז" את עצמי).

שלום לך, בעבר הלחץ הנובע מהזמן ההולך ומתקצר הניע אותך לפעול. היום את לא מצליחה להגיע לאותן רמות של לחץ, לא משנה מה את עושה. את צודקת כשאת אומרת שללא רמה מסויימת של לחץ אי אפשר לעשות שום דבר. השאלה היא מה גורם לך לעייפות הזו, לתחושה ששום דבר לא מספיק חשוב כדי להתאמץ מולו. מה גרם לשינוי. אלו שאלות שצריך לבחון אותן לעומק כדי לדעת מה הסיבה למה שקורה לך ובעיקר כיצד להתמודד עם זה. מהמעט שאת מספרת יש סימנים יש סימנים לדכאון ולאובדן תחושה של טעם, הנאה מהחיים. עצתי היא לנסות לברר את השאלות שהצגתי, עדיף בטיפול ולחפש שם מה יגרום לך להרגיש חיה יותר מזמן קצר. דרור