התמכרות

הי דרור, יש לי קטע כזה שכל פעם שאני נפגע וכועס בגלל משהו או בגלל מישהו,אינני מעוניין להרגע או לעסוק באיזושהי פעילות שתשכיח ממני את הכעס.אני מעוניין להישאר כועס ולחשוב היטב על הדברים שמרגיזים אותי.בכלל הכעס הפך אצלי מן תחביב....כל דבר בעולם שהוא בעיניי דפוק,מעוות,לא צודק או סתם לא לרוחי(וכמובן נוגע אישית לחיי) -אני מתמרמר עליו ולא מעוניין להפסיק.מה יש בכעס שהוא כל כך ממכר?

שלום לך, אתה מעלה שאלה מעניינת, מה יש בכעס שהוא כל כך ממכר. למה אתה מעדיף להישאר כעוס. יכולות להיות לכך מגוון סיבות ולשם כך צריך להכיר אותך טוב יותר. אבל לפעמים הכעס נותן תחושה של חיים, תחושה שמשהו מתמלא מבפנים, משהו ממריץ. לעיתים זה מתלווה בתחושות של כח או כאילו כח להתמודד, דברים שבזמנים אחרים חסרים. לעיתים גם הכעס מושך תשומת לב שחסרה, לא נותן לאחרים להתעלם ממך. הרבה נכתב על כעס ועל תוקפנות בכלל, אבל מן הסתם זה נותן לך משהו שיותר חזק כרגע ממה שאתה מפסיד בגלל זה, ואני בטוחו שאתה גם מפסיד. לכן עצתי היא לנסות ולברר בטיפול מה הכעס נותן לך והאם אתה יכול למצוא לו תחליף שיפריע לך פחות. דרור