לאן לברוח

אני בטיפול חמישה חודשים פניתי לטיפול עקב דיכאון ומחשבות אובדניות, אני בת 46 נשואה ואם לשלושה. בעלי רוצה שאני אפסיק ללכת לטיפול כי הוא רואה בכך הוצאה מיותרת ואומר לי מה שאת אומרת למטפל שלך תחסכי את הכסף ותדברי איתי. אמרתי לו שאני במצב לא טוב ושהטיפול שומר עלי בחיים כרגע, הוא לא מוכן להקשיב ואמר שאם אני לא מפסיקה את הטיפול הוא יתקשר למטפל שלי ויבייש אותי. הוא אומר לי שנמאס לו לראות אותי עצובה ומדוכאת ושאני מווציאה לו את החשק לחיות ואיך אמא לשלושה ילדים יכולה לאפשר לעצמה להיות במצב כזה, הוא צוחק על כך שאני מוכנה לשלם למשיהו רק כדי שישב מולי ויהנהן בראש, הוא אומר לי שעם כל הכבוד למטפל שמדבר על מה קרה לך בגיל 27 לפני 20 שנה יש לך ילדים שצריכים אותך, אני יודעת שאם הייתי מסוגלת נפשית הייתי מפסיקה את הטיפול אבל אני יודעת עד כמה אני במצב רגיש רק שבעלי לא מבין זאת. מה לעשות?

בעלך לא מבין כנראה שצוחק מי שצוחק אחרון.ושאיש לא חסין לתעתועי הנפש-ואז מה? הוא יצחק על עצמו. את לא אמורה להתנצל על זה שכך את מרגישה, ואם את רוצה לחיות וחשוב לך הטיפול הזה בדיוק בשביל שתצליחי להיות לילדים ובעיקר לעצמך, אל תיכנעי לא לצחוק שלו ולא לאיום.אם הוא רוצה אותך פחות עצובה ומדוכאת שייתן לזה יד ואם הוא לא מסוגל סליחה אבל הוא לא שווה אותך בכלל. אם את רוצה לחיות תדאגי לעצמך למרות הכל וכולם.

מיכל שלום, את מתארת תופעה די מוכרת שבה אדם הקרוב למטופל מתנגד להיותו בטיפול מסיבות שונות. לעיתים זה הכסף לעיתים הזמן ולעיתים הילדים. נכון שבהרבה מקרים יש חוסר הבנה למשמעות הטיפול או לחומרת המצב. אבל גם לעיתים קיים גורם נוסף, חשש. ייתכן ובעלך מעבר לכל הסיבות שהוא נותן חושש מכך שמישהו אחר יהפוך לאדם הקרוב אלייך ביותר. שאת תספרי לו את הכל, גם על החיים האישיים שלך. עצתי היא ראשית אל תוותרי על הטיפול גם כדי שתרגישי טוב יותר בשביל הילדים אבל בעיקר כדי שתמצאי שוב את הטעם בחיים לגבי התנגדות בעלך נסי להרגיע אותו לגבי מקומו בחייך. שלא ייפגע גם כאשר את בטיפול. דרור