שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת 27 יש לי אח קטן בן 12 הוא כל הזמן מספר לחברים שבאים אלי דברים נורא אישיים שאני עושה וכולם צוחקים כי "הוא קטן" ההורים שלי לא מתייחסים ברצינות ורק אומרים לו רועי תפסיק זה לא יפה. אני לא יכולה כבר להזמין חברים הבייתה והוא קורה לי ליד כולם שמנה ואף אחד לא רואה כמה לי זה כואב יש לי עוד אח בן 17 ואח בן 29 ולהם הוא לא מציק רק לי. האחים שלי אומרים לי על מה את מדברת הוא לא עושה לך כלום את סתם ילדותית וכאלה איך אני יכולה לגרום לו להפסיק בלי לזרוק אותו מהחלון מהקומה השביעית.
דגנית יקרה, כתבי כאן כאוות נפשך ומה שתרצי! תחרות ה'בעיות האמיתיות' נפתחת כאן רק אחרי החגים, אז יש לך עוד כמה ימים של חסד יצא לך טוב.. (מישהי, לא לעניין לנזוף בצרות של אחרים..)
דגנית שלום, מה שאת מתארת הוא לכאורה מקרה פשוט שבו אח קטן מציק לאחות גדולה. אני אומר לכאורה כי זה לא נשמע לי כל כך פשוט. האח הקטן צעיר ממך בחמש עשרה שנה. אתם לא אמורים לריב על משהו משותף, תחומי העניין אמורים להיות שונים, ולכן מפתיע שהוא מציק. לכן אני תוהה מה קורה שם בדיוק, מדוע הוא מציק, ומדוע דווקא לך. האם קשה לך רק איתו בבית? ההשערה שלי היא שקורה משהו במערכת היחסים המשפחתית שהוא מבטא אותו. הוא מרגיש שיש לו מקום מיוחד, אולי בגלל הגיל ואולי בגלל סיבה אחרת ומותר לו לומר הכל. מה שאת יכולה לעשות זה לחשוב האם את יכולה להתרחק? למשל לעזוב את הבית? או לנסות להבין מה יש שם שכל כך מרגיז אותך ושאולי גורם לו להמשיך לעשות את זה. אלו שאלות שחשוב שתנסי לברר עם עצמך. דרור