שאלה למנהלים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בטיפול שבעה חודשים זו הפעם החמישית שאני עוזבת את הטיפול כל פעם שאני עוזבת אני אומרת למטפלת שאני לא חוזרת. תמיד היא מתקשרת שואלת מה שלומי מנסה להסביר לי את החשיבות של להישאר ואני מאוד אוהבת אותה והיא מסתבר אותי. הפעם עזבתי בצורה נורא מגעילה אמרתי לה שהיא טיפשה ומבזבזת את זמני ושהיא לא באמת יודעת מה אני עוברת. זה קרה לפני שבועיים. שבוע שעבר היא התקשרה ואמרה שהשעה שלי עדיין פנויה ושהיא תשמח אם אגיע לפחות לדבר על הדברים, אני רוצה לחזור אבל כמה היא כבר יכולה לסבול, היא תמיד כל הטיפול הייתה בשבילי והיא הכי קרובה שיש אבל איך היא יכולה עדיין לסבול אותי, למה אני עוזבת וחוזרת כל הזמן ומתי היא כבר תוותר עלי סופית או שאני אוותר על עצמי. אני בת 37 ומתנהגת כמו ילדה קטנה.
סופי שלום, נשמע לי שאת מתקשה מאוד להישאר בקרבה בתוך טיפול. את נוטה להגיב בכעס, אפילו בהעלבת המטפלת כדי שתוכלי לצאת מהמפגש הזה, שלא תחושי את הפחד שבקרבה, הפחד לחוש תלויה. חשוב לך לבדוק האם היא מוכנה לקבל גם את החלקים הכי קשים שלך, ואת שבה ורואה שכן. בעיניי התהליך שקורה לך בטיפול הוא חשוב ומשמעותי. מוקדם לצפות כי תוכלי לבטוח בה לגמרי אבל עם הזמן תוכלי להחליף את היציאה מהטיפול בדיבור על מה שקורה ביניכן ועל מה שקשה לך. בגלל זה היא לא מוותרת, ואני חושב שבגלל זה גם את לא מוותרת. דרור