טיפול פסיכולגי

שלום לך, הלכתי לטיפול לכמה פגישות. בערך 25. הצגתי את הבעיות שלי ומה מציק לי בחיים ומה עבר עלי. דיברנו הרבה אבל יש משהו שאני לא מבינה. אז מה, כאילו אם היא תמשיך כל הזמן להגיד שזה לא היה אשמתי, שהייתי רק ילדה קטנה... ושכל כשלונות בחיי בכל התחומים הם תומאה לאירוע ההוא ושאין לי קשר.... אז מה כך הדברים אמורים להישכח, ואז לעבור לשלב אחר בחיים....ואז הכל יהיה טוב ויפה. כנראה שיש משהו שאני לא מבינה בטיפול הפסיכולוגי. אולי שינה תרופת פלא שאפשר באמצעותה לשכוח את כל הילדות הזאת....

הי, אשתף במה שלמדתי בטיפול שלי, לגביי, אולי תמצאי כאן משהו מתאים. לרע ולטוב, כנראה ששום ילדות לא תישכח ואי אפשר לקחת אותה... . קשה לומר, אבל צריך לזכור שגם הכי רע אינו רע מושלם ויש בו טוב. אפילו קמצוץ. וממילא, על כל מה שהוא חלק מאיתנו יש משהו פנימי שלא נותן לוותר עליו. מה לומדים בטיפול? לומדים באמת שישנם דברים שקרו לא באשמתך. שהיו אנשים שפגעו נורא והכעס שלנו עליהם צודק. ולומדים שמותר לחוש רגשות נקם, ועוד ועוד. בהמשך לומדים ש - כשגדלנו כבר לא היה צריך את האנשים הההם בשביל התהליך, ואיך את בעצמך המשכת לעשות את העבודה במקומם. קרי, לפגוע בעצמך או עתידך. זאת אומרת שכן יש לך קשר. אציין שוב, שלא מדובר באשמתך, אלא משהו שאת נסחפת אליו בקביעות בלי לדעת. אז ייתכן שהכשלונות שלך הם תוצאה של התנהגות שלך בעיקר (שנבעה בגלל העבר הנורא כואב, איך לא). אבל מלמדים אותך היכן האחריות שלך. זאת אומרת איך לא לחזור על צורת ההתנהגות שמובילה אותך כל פעם מחדש לכשלונות. היכן יש חיקוי ושחזור, ואיך לעצור את המעגל הזה. היכן החלק שלך, ומה את עצמך יכולה לעשות.

שלום לך, תרופת פלא למחיקת הילדות עוד לא המציאו, ויש לי הרגשה שאם הייתה אחת כזו, מעטים מאיתנו היו מתפתים לסידור הזה, למרות אירועי עבר קשים. אנשים שעברם נמחק להם, חשים חסרי אונים, תלושים, לא שייכים, ותחושת הזהות שלהם נפגעת מאד. מטרת הטיפול היא לעבד (כן, דרך דיבור שוב ושוב) את אותם אירועים קשים, לדון בכל האספקטים שלהם, ולהבין כיצד הם מפעילים אותנו (בדרך כלל באופן לא מסתגל) גם כיום. זוהי דרך קשה וארוכה, ונדרשים לשם כך הרבה אומץ וסבלנות. כאמור, המטרה אינה למחוק את עברך, אלא ללמוד לצמוח ממנו, ולהעניק לחייך משמעות למרות אירועי העבר, ואולי בגללם. בהצלחה ליאת