תודה ליאת

תודה ליאת, על המילים שלך על החיוק והחיבוק כמה שזה נשמע הזוי, ברגעים קשים כאלה אני באמת מנסה להתעטף בהם. אני יודעת שמצבי הנוכחי מצריך אישפוז בעיקר כדי להגן עלי מעצמי,מפחיד אותי לגלות לאיזה רמות אני מסוגלת להגיע ובעיקר כואב ומעציב. אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי אישפוז אני לא בנויה לזה בדיוק כמו שלא בנויה לטיפול. במהלך היום אני משתדלת עם כל הקושי והחוסר רצון בזה להצמד לאחרים בשביל לא להיות לבד אבל אז מגיע הלילה שבו המח שלי מטייל במקומות אסורים שקשים לי מאוד יודעת שיש מחר וזה מה שהכי מפחיד אותי המחר. למה הנפש כ"כ מתוסבכת למה אני לא מצליחה להתנתק מהכל להרגע, ההרגשה הנוראית הזו של דפיקות לב מהירות שנדמה שהלב עומד להתפוצץ קשה כ"כ.הבוקר רע הלילה נורא התקרבות החגים מעלה בי חלחלה וכן גם החורף אותו את מאוד אוהבת מפחיד אותי מאוד מדכא. אני שונאת את הימים שהולכים ועוברים שגרה רעה.רוצה להיות לבד אבל רוב הפעמים הלבד הזה מביא עימו דברים כואבים ביותר גם כשרוצה לשתף יודעת שלא יכולה יש דברים כואבים מידי שחייבים להשאר בתוכי ובעיקר יודעת שלא באמת אפשר לשנות אותם אז מה הטעם בלהחשף? כנראה שיש זוועות שהשתיקה באמת יפה להם מוזר לי לחשוב כך אבל אני פוחדת מעצמי כל כך. ובכל זאת תודה תודה תודה נאחזתי ונאחזת במילותייך גם כשיודעת שזה זמני כל כך. אני לא מצליחה לעצור את דפיקות הלב המהירות למה? אני יודעת שזה לא פחד אני לא פוחדת למות אני פוחדת לא להצליח למרות שלא חושבת שיש סיכוי כזה.

שוב אני ושוב הכל מתחיל...מעגל קסמים מאוד לא קסום ועוד כל כך מוקדם להתחיל את הלילה רוצה לצרוח בכל הכח ולא בכדי שמישהו ישמע בכדי שהצרחה הזו תגבור על הכאב הזה שלא נגמר שוב פוגעת שוב כואבת שוב נעלמת זמנית וחוזרת לאותו כאב לאותו עולם מציאותי וזוועתי שמישהו יעצור את העולם אני רוצה לרדת אני מדמיינת איך אני הולכת לים בלילה נכנסת לים עוצמת עיניים אוטמת אוזניים וקר לי ואני רועדת אבל ככל שאני מעמיקה יותר אני שלווה ועוד גל שותף אותי ועוד אחד ועוד אחד ואני כבר בלעתי הרבה מים ואני אוטוטו טובעת מכריחה את עצמי לא להתנגד לזרם ...

ערב טוב, עדיין כואב. הלוואי שתצליחי לבסוף למצוא את הנוסחה שתאפשר לך מגע רך, נועם ונחמה מחוץ לזרועותיו הקרות של המוות. אני יודעת כמה קשה לך, ומפצירה בך לא להכאיב לעצמך עוד יותר. שנה חדשה היא הבטחה. הלוואי שתאפשרי לה לקיים. ליל מנוחה ליאת