תחושות קשות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת 21 ועד היום סבלתי מאד מעודף משקל. ניסיתי דיאטות שלא הצליחו כילדה וההורים שלי לא הפסיקו להציק לי בנושא הזה. כמובן שאין מה לדבר על בני המין השני. לאחרונה הצלחתי לרדת 15 קילוגרמים במשקל. כולם אומרים כמה שרזיתי והכל ובאמת רזיתי אבל יש לי עוד 20 קילוגרמים בערך. אני מוצאת שבמקום להינות מההישג אני מסתכלת על חצי הכוס הריקה. אני מסתכלת על עצמי במראה ורואה בחורה שמנה ודוחה. זה מדהים אותי כי לפני הדיאטה לא הרגשתי ככה. ברור שידעתי שאני אמורה לרדת במשקל אבל לא הרגשתי אל עצמי רגשות כאלה. זה הגיע למצב שכשאני אוכלת מעדן אחד בבוקר אני מרגישה שהשמנתי ושאסור לי לעשות זאת שוב. הדיאטנית שלי אומרת שאין מצב של ירידה של 100% מעודף המשקל ושמירה על זה לאורך זמן ושאתרגל לרעיון אני לא מקבלת אותו. אני לא יודעת מה לעשות עם כל הרגשות האלה ואודה לעזרה
שלום ירדן, להיפרד מקילוגרמים בסדר גודל שאת מתארת, כרוך לעיתים קרובות בטלטלה רגשית לא מבוטלת, שכן חלק מהותי מתפיסת העצמי שלך משתנה (לא רק כמותית). אנשים שהיו שמנים מאד והצליחו לרזות לבלי הכר, מדווחים על אמביוולנטיות רבה כלפי השינוי, ולפעמים (בניגוד לציפייה שלהם או של סביבתם) גם על דיכאון וחרדה. עד היום חשבת (בטעות! בטעות!) שזוגיות היא עניין לרזים בלבד, ובהחלט יתכן שגם נושא זה מעורר אצלך חששות, שכן מעכשיו לא יהיה לך תרוץ... כרגע, ההסתכלות על חצי הכוס הריקה יכולה לייצג את אותם רגשות סותרים כלפי התהליך, ולכן יש לי הרגשה שליווי של פסיכולו/ית יכול להועיל מאד. אני מעודדת אותך להמשיך להשיר מעליך את ירדן הישנה, ולעבוד על ירדן החדשה, יהיה משקלה אשר יהיה. בהצלחה ליאת