:-)

ליאת, .. אהלן .. :-) (זה חיוך דביל, כי אין לי מה לומר. יש, אולי, אבל אני לא מוצאת מילים, רק שותקת. כבר כמה ימים שאני שותקת. סוג של דאוון. ואני זוכרת שאני מרגישה ככה, אולי, כי עכשיו אפשר. כי המתח הגדול מאחוריי. אבל בכל זאת זה מרגיש לי משונה.. העצב הזה. זה לא ממש עצב, זו מן 'מרוקנות' כזו ועצב, ופה ושם סערת רגשות מטלטלת- ואז שוב חזרה לקונכיה הקפואה שלי. (אחי עזב את הארץ .לכמה שנים טובות.. וזה קשה לי. הרבה יותר ממה שחשבתי.. ויותר מזה אני לא מוצאת בי מילים..גם לא ביני לביני). טוב, נסגור פה את הסוגריים ונגיד יפה שלום..) שלום (עם חיוך, כדי שיצא יפה) :-) לילך (שיודעת שבעוד כמה ימים כבר יהיה בסדר...)

לילך חביבתי, גם חיוך עצוב הוא חיוך, ואני לומדת להסתפק במה שיש... :-) הלוואי שהיית מצליחה להתאמץ פחות "שייצא יפה", ולתת תוקף וקיום גם למה שלא כל כך יפה, ובכל זאת א?ת. עצוב שאח שלך נסע (אולי גם קצת מכעיס?), אבל אני בוחרת לראות בזה סימן שכ??לו? המים, ואפשר לחפש את הקשת בענן. שולחת לך חיוך אמיתי, לסוף שבוע רגוע. :-)) ליאת

אני מאמצת לליבי את 'חביבתי'.. סוף שבוע רגוע גם לך, (ותודה) לילך.