התלבטות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/09/2007 | 21:53 | מאת: אופיר

יש לי שאלה, שעלתה לי לפני שעה, כשאבא של חברה שלי הגיע לדירה שלה. היא ביקשה ממני להכין לה חבילת שי מהמקום שאני עובדת בו, כמתנה לאבא שלה. כשהיא נתנה לו את המתנה הוא התחיל לומר לה בגסות שהוא לא רוצה מתנות ממנה, כי מי שלא מרוויח את כספו ( היא לא עבדה תקופה מסיבה בריאותית וההורים עזרו לה, אבל עכשיו היא התחילה לעבוד ) לא צריך לקנות מתנות לאחרים, שזה לא משמח אותו וכו וכו. ולא יכולתי שלא לחשוב כששמעתי אותו מדבר, שביחד עם החבילה שלו, הכנתי גם משהו סמלי לפסיכולוג שלי, משהו שאני עושה כל חג. העניין הוא שאני במצוקה כספית והוא הוריד לי את הסכום למחיר די מגוחך ( אפשר לומר שהוא לא ממש לוקח ממני כסף )..וחשבתי שאולי הוא יכול להסתכל על זה בעין עקומה, שאני לא משלמת לו, אבל הולכת וקונה מתנות...בכלל, אחרי הרבה זמן שלא קניתי לעצמי שום דבר, כי היו לי אובססיות מטורפות ולא יכולתי להתרגל לשום דבר חדש וכבר הלכתי עם סמרטוטים, הצלחתי בחודש האחרון לקנות לעצתמי כמה דברים. אבל אני מוצאת את עצמי מפחדת לספר לו על זה, או לבוא עם הדברים החדשים..מה דעתך?

07/09/2007 | 01:35 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום אופיר, מעבר לשאלה אם כדאי לתת מתנה או ללבוש בגדים חדשים בנוכחותו, את מעלה כאן נושא חשוב: האם אפשר באמת להרגיש טוב, משוחרר ופתוח בטיפול הניתן ללא תשלום, כאשר אני מרגיש כל הזמן חייב? מניסיוני, תחושת חוב מכניסה הרבה 'רעש' לטיפול. אין לי ספק שהמטפל שלך יודע שגם במצב כלכלי דחוק יש לפעמים צרכים בוערים. מצד שני, כדי שתוכלי להרגיש טוב בטיפול, אולי אפשר לשקול תוספת קטנה במחיר, שתגרום לך להרגיש טוב יותר מבלי לדרדר אותך לאסון כלכלי. המטפל שלך ישמח פעמיים - גם מההתאוששות שלך וגם מהתוספת לשכרו. כך או כך, אני מאמינה ששי צנוע יתקבל אצלו בברכה, ולא בעין עקומה. לא להגזים... בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית