דיכאון

שלום רב, אני בת 20 וחצי, הסטוריה רפואית בריאה, נטיה קלה למצבי רוח דכאוניים מגיל צעיר.אבי בעבר סבל מהפרעה נפשית קלה, וטופל אצל פסיכיאטר וכיום מצבו הנפשי תקין. לפני כחודשיים וחצי התחלתי לסבול מבעיות משלשולים ובעיות בדרכי העיכול, שגרמו לי לאיבוד משקל (חמישה ק"ג) לא רצוני. במקביל לבעיות אלו התחלתי להיות מדוכאת ופשוט לא שמחה. בהתחלה חשבתי שזו סתם תופעה חולפת ולא ייחסתי לה חשיבות, אבל לאחרונה חטפתי מספר התקפים שלא הייתה לי שליטה עליהם: התחלתי לבכות המון בלי סיבה, לא הייתי מסוגלת לקבל החלטות מהקלות ביותר כמו אם לאכול משהו ומה לאכול. לא יכולתי לדבר עם אף אחד (מעבר לבני משפחתי שנורא דאגו לי) ולא התחשק לי לצאת מהבית. התופעה הזאת חזרה על עצמה מספר פעמים ונראה לי שאני זקוקה לטיפול, הבעיה היא שאינני יודעת אם הסיפטומים מצביעים על טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. הייתי גם מעוניינת לדעת אם יכול להיות איזשהו קשר בין הבעיות שלי בדרכי העיכול למצבי הנפשי. אודה על תשובה מהירה.

שלומית שלום, בהתייחס לדברים שכתבת הייתי מחלקת את התשובה לשני חלקים: הבעיה הפיזית - השילשולים ובעיות בעיכול. יש לעשות בירור יסודי לגבי מקור הבעיות ולטפל בסימפטומים. הבעיה הנפשית- את מתארת התנהגות מהסוג הנמנע: לא יוצאת מהבית, לא מדברת עם אנשים, לא יודעת מה לאכול וגם לא תמיד אוכלת (ירדת 5 ק"ג). סימנים אלו עשויים להעיד על דיכאון או על בעיה אחרת הקשורה למצבך הנפשי. את בעצמך מבינה ומתארת שאת לא מרגישה טוב מבחינה נפשית. דבר זה בלבד הוא סיבה מספיק טובה לפנות לטיפול. לגבי שאלתך האם לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר, קשה לי לענות על כך. לדעתי את יכולה לפנות לרופא המשפחה ולעשות את הבירור הפיזיולוגי, ובמקביל לפנות לפסיכולוג על מנת להתחיל טיפול ולנסות להתחיל לטפל גם בחלקים הנפשיים שלך. אם רופא המשפחה לא ימצא דבר גם לאחר בירור מעמיק, אולי אז תוכלי לערב פסיכיאטר לצורך התיעצות. בהצלחה, טלי פרידמן-עובדת סוציאלית

שלום, שלומית הבעיה שלך היא בראש ובראשונה פסיכולוגית. חשוב שתפני בהקדם האפשרי כדי שניתן יהיה לעזור לך באופן מהיר. הפסיכולוג יוכל להעריך אם יש צורך ביעוץ תרופתי או שניתן יהיה להסתפק בטיפול פסיכולוגי. חשוב לי לכתוב לך שלמרות החרדה מאבדן שליטה וההרגשה שהמצב חמור, סביר להניח שהבעיה לא כ"כ חמורה ושניתן יהיה לעזור לך בטיפול. בהצלחה, אמיר