קשר עם מטפלת

שלום אורנה, כתבתי לפני כמה שבועות בפורום. היה לי קשה בטיפול שארך שנה וכמה חודשים. היה שם תכנים שלא הצלחתי להישאר איתם אחרי הפגישה עם המטפלת, והיה לי נורא קשה איתם למרות שהמטפלת חשבה שהגיע הזמן לדבר עליהם, אבל לא ממש לחצה (כנראה שבתוך ץוכי רציתי לדבר על זה). ביקשתי הפסקה וההפסקה הפכה לעזיבה של הטיפול באמצע. אני לא מצליחה לחזור. סיכמנו שאהיה איתה בקשר ושהיא תתקשר לפעמים, ושהיא תמיד תהיה שם בשבילי. פתאום היא נעלמת לי, כאילו שנמאס לה ממני, וכאילו שהיא חיכתה לרגע שאיעלם לה מהחדר (כי הייתי מטופלת קשה, אני מודה בזה). היא לא התקשרה אף פעם, ופעם האחרונה ששלחתי לה SMS (לפי ההסכם בינינו) היא לא ענתה. האם היא באמת נעלמה לי? או שהיא בודקת את יכולת הסיבולת שלי בלעדיה? או עד כמה זמן אני אחזיק מעמד שם לבד (כי אני ממש לבד)? אני לא יודעת מה לעשות? זה נראה לי מאבק כוחות כזה??!!! יש לי צורך עז לדבר איתה! הרבה דברים קרו, אני מרגישה יותר רע! אבל אני מרגישה בלתי רצויה שם!!!!! יכול להיות?

שלום ----, את מתארת הסתבכות של הקשר הטיפולי, שאף אם היא נובעת מכוונות טובות, מהווה עדות נוספת לחשיבותו של הסטינג, כלומר המבנה של הטיפול. טיפול לא יכול להתקיים ללא המבנה שלו - ללא מפגש חד שבועי (לכל הפחות), פנים אל פנים, בחדר קבוע, בשעה קבועה (ככל האפשר). טיפול לא מתקיים ב- SMS ולא במייל, ואם מחליטים לזמן מה על שימוש בתחליפים צריך להכיר בחסרונותיהם ולקבוע כללי שימוש ברורים. במקרה שלך, הטיפול הופסק אבל כאילו לא פסק. נותרו ציפיות לא מעובדות, נותרו צרכים שלא יכולים לקבל מענה בצורה כזו. במפגש פנים אל פנים אפשר לעבד כמעט כל קושי או אכזבה, לא כך ב- SMS או במייל (כדוגמה לכך, חישבי על מצב בו את כותבת SMS נרגש וכאוב, אבל המטפלת כלל לא קיבלה אותו, או ראתה אותו לאחר זמן רב. חישבי איזה רגשות התעוררו בך בינתיים, ועד כמה זה שונה ממה שאפשר לעשות אם תביעי רגשות דומים בתוך פגישה טיפולית). את לא צריכה להחזיק מעמד לבד, ואין שום היגיון בבזבוז אנרגיה חשובה על מאבק שלא זוכה למילים. התקשרי אליה וקבעי פגישה, שאחריה תוכלי להחליט אם את ממשיכה את הטיפול אצלה או פונה למטפל/ת אחרים. המון הצלחה, אורנה