דרור

הזמן עובר מהר מידי,עוד לא הספקתי לנשום וכבר השנה הזאת עברה, הכל ממשיך כאילו כלום,ואני נמצאת באותה נקודה,לא זזה סנטימטר,שוב שנה חדשה..וחגים..אבל היא לא תהיה שונה מזאת שלפניה,ומכל אלה שיהיו אחריה.ככה זה ימשיך? גם מחר אני אקום בבכי,אלך לישון בבכי,וגם בימים שאחרי? כבר רגילה...ורק מתנהגת כאילו אני מתמודדת, ובפנים צורחת,מנסה לאחוז במקום הזה שנותן לי שלווה, חיה באשליות שזה יעבור, שזה מצב זמני.... אבל אין דרך בכלל לצאת מהמעגל הזה. לא לשים לב אליי. סליחה. חודשיים בלי טיפול,בלי מטפלת. ומאוד קשה

חן שלום, את מתארת מצב בו את לא מוצאת מנוחה לעצמך, לא מוצאת שלווה. לא מוצאת את האמצע. נעה מקיצוניות לקיצוניות, נדרשת להעמיד פנים כלפי חוץ. הדרך לנסות ולהרגיש טוב יותר היא למצוא את האמצע הזה, לראות את הגוונים הקיימים בתוכך, ואם הם לא קיימים אז להמציא אותם, לאפשר לעצמך להראות מה שקורה בתוכך מבלי לפחד שזה יפרק אותך ואת האחרים. הדרך לעשות את זה היא לנסות ולהיות בקשר טיפולי כמו זה שעזבת. לשרוד אותו, להישאר גם כשקשה וכשחשים שאין טעם. או כשמרגישים שאת רק פוגעת בה. רק כך, בצעדים קטנים תרגישי טוב יותר במהלך השנה. אני מאחל לך זאת מכל הלב. דרור