למשתתפים/ות - תהיה

האם קרה לכם/ן מצב שלפני משהו מאוד חשוב בחייכם שעומד לקרות חשתם תחושה מעורבת של : שמחה וציפיה ובאותו זמן גם כעס וחשש רב,ולא הבנתם בדיוק מה אתם מרגישים? איך התמודדתם עם תחושה מוזרה זו,שלא זכור לי שחשתי אי-פעם?

אני מנסה לברר לעצמי מה באירוע הקרב גורם לי לשמוח ומה גורם לי לחשש ובגדול תחושות מעורבות הן עבורי סימן לשינוי....

נכון,תחושות מעורבות הן באמת סימן לשינוי,אך למה במקרה של דבר חיובי מרגישים גם אי-שקט נוראי - תחושה של 'קוצים'? גם לך זה קרה בעת שינוי?

הי משתנה יקרה, אשתף אותך קצת במשהו שלמדתי באופן חלקי בטיפול. ניסיונות בתחומים חדשים שלא נגענו בהם קודם מובילים אותנו לעתים למצוא בנו רגשות לא מוכרים לנו, או רגשות ששכחנו מקיומם. ויתרנו על ההימנעות שהגנה עלינו מחוויה של רגשות לא מוכרים, והנה הם כאן. מרגשים, מבלבלים ומפחידים כאחד. מן סוג של גילוי. מקסים, בעיניי. שינוי הוא דבר מעורר חרדות לכולם, משום שאנו מתייצבים בפני משהו חדש לנו. דבר שלא התמודדנו איתו עד כה. אז יש המון ציפיות, ומובן שיש חשש משום שתמיד ישנו איזה פער לא ידוע מראש בין הציפייה לתוצאה. לאחר מעשה, לפעמים נצטרך למצוא את עצמנו מוותרים ומתפשרים ומתמודדים רגשית עם המצב החדש. האם שווה יהיה לעבור לפאזה החדשה? בגדול, כנראה שכן ומאוד, אפילו אם נשלם איזה מחיר, הרווחנו. טוב שאת לא לבד ויש לך תמיכה והמון בהצלחה

תודה לך, באמת יש לי תמיכה,אך לצערי הרב היא חלקית,אך למרות זאת אני יודעת בפירוש שהמעבר לפאזה החדשה יהיה שווה הכל.

אענה לך באופן הכי פשוט: שינוי זה דבר מפחיד קשה לנו להיפרד מהמוכר והנוח כמה שלעיתים הוא אפילו בלתי נסבל הוא לפחות ברור וידוע. הפחד המהול בטוב רק מוכיח על הקושי שבשינוי. אני בטוחה שיש בך את הכוח והרצון לקבל את השינוי ולכן קוראים לך משתנה לא?......

שלום משתנה, התחושה המוזרה הזו, עירבוביה של שמחה וציפיה עם כעס וחשש, נקראת החיים... החיים לקראת בחירה חשובה ומכוננת לא יכולים להיות שלווים ובוטחים, זוהי ציפיה לא מציאותית. נסי לתת לעצמך לחוות את החיים, את העירבוביה הזו, מתוך קבלה ותקווה. אורנה

אורנה תודה, אני באמת מנסה לחוות את החלק החיובי של החיים בשלב זה של חיי {ולהנות מהשלבים שאני עוברת להשגת מטרתי},שזו "משימה חדשה" עבורי (כי עד עכשיו ידעתי בעיקר איך להרגיש דכדוך וייאוש),ובאמת קלטתי היום שלרוב אני מייחסת חשיבות רבה למחשבותיי ולרגשותיי,ו'חוקרת' כל מחשבה ו/או רגש-לעומק,דבר המקשה עליי כמובן,ומעתה אשתדל להרגיש יותר מאשר לחשוב לעומק ו'לנתח' את רגשותיי ומשמעותן. שבת-שלום, משתנה