מה באמת קורה שם

שלום אורנה, מדברים הרבה על חשיבות האמון בקשר דינמי ועל הצורך מצד המטופל להיות גלוי ככל האפשר עם הפסיכולוג.יחד עם זאת,יש בטח דבר או שניים שהפסיכולוג בוחר להסתיר מן המטופל,לטובת המטרה טיפולית כמובן.ולמרות שההסתרה היא רק לטובה, משום מה מסקרן אותי לדעת איזו אינפורמציה עסיסית הייתי יכול למצוא על עצמי אם רק היתה ניתנת לי האפשרות להציץ ביומן הטיפולים.....

אחלה שאלה לדבר עליה בטיפול. אם תחזיר את השאלה הזו לטיפול, מסוגננת כמו שהיא, עם התכנים הללו, תוכל לגלות עולם ומלואו מאחוריה, ובעיקר מאחורי התשובות שאתה נותן לעצמך בהקשר לשאלה הזו והאסוציאציות שבאות בעקבותיהן. כך תמצא את המשאלות, את החרדות וכד' ותוכלו לדבר עליהן בהקשר להיסטוריה שלך.

אליהו יקר, שאלתך העלתה בי שני הרהורים: הראשון מתייחס לתחושתך שעולם שלם מתרחש 'מאחורי הקלעים' של הטיפול, ושהחלק הזה נסתר וסודי (קצת כמו שהורים סוגרים את דלת חדרם בלילה, וסוד מסקרן מתרחש שם מחוץ להישג ידו של הילד). ובכן, מובן שלמטפל יש מחשבות משלו על ההתרחשות הטיפולית, וחלקן באמת פרטיות, אבל מאוד כדאי לדבר בטיפול על חוויית 'מאחורי הקלעים' הזו, ולחפש את הקשר שלה להיבטים מסוימים בחייך ובאישיותך. הרהור נוסף קשור לאופן בו שאלתך נוגעת ומתכתבת עם שאלות עליהן השבתי ביום שני, אודות הפסיכולוג שנראה קשוב אבל בעצם משתין על המטופל בקשת... בשאלה שלך הדגשת חזור והדגש את ההנחה שאי-אותנטיות מצד המטפל מונעת על-ידי מטרה טובה, ואולי יעניין אותך לקרוא תחושות של מטופלים שאינם כה בטוחים בכך (אם תרצה לחפש את הדיאלוג ההוא, נדמה לי שכותרתו הייתה 'אותנטיות בטיפול'). בחיוך, ובכנות, אני רוצה להוסיף שלו הייתם רואים את מחברותינו, אני חוששת שהייתם מוצאים אותן משעממות למדי... טיפול הוא עבודה שקטה איטית ויסודית, הנעשית בחדרי חדרים, וכך גם כלי העבודה... בברכה, אורנה