האם לחזור לטיפול?

ערב טוב, עזבתי טיפול אחרי שנה (קצת יותר) כי לא הרגשתי הרבה התקדמות. הרגשתי יותר מדי תלויה בה ובפגישות. כל השבוע התעסקתי בנושאים שהועלו שם, התחלתי לקרוא הרבה חומר פסיכולוגי, הרגשתי יותר עצבנית... הטיפול פשוט לקח ממני הרבה זמן וכוחת. אז החלטתי שאני לוקחת הפסקה (פשוט לא חזרתי לפגישה) וההפסקה הקטנה הפכה לעזיבה של הטיפול. יש בינינו קשר טלפוני פעם ב---, אבל עכשיו אני נורא מתגעגעת, יותר עצבנית מאי פעם, יותר בודדה, ומרגישה שהשארתי המון דברים אצלה שיש לטפל בהם. הבעיה שאני לא יודעת אם אוכל לחזור? איך אוכל לחזור? ואם אחזור זה יחזור להיות אותו הדבר (כלומר שקט בפגישות, תלות בה, התעסקות יותר מדי בתכנים בין הפגישות, דבר הגורם לי להרגיש רע)? מה את מציעה לעשות.? מודה לך על השעות שאת מעניקה לנו כאן!!! אירית

שלום אירית, נדמה לי שאת לא צריכה אותי כדי להבין שצריך לחזור לשם :-) לא בטוח שהעיסוק התיאורטי (קריאת חומר פסיכולוגי) הוא הדבר הנכון לעשותו, שכן יש בזה משהו מרחיק, היוצר יותר 'רעש' מתועלת. זה קצת כמו לנסוע באוטובוס, כאשר במקום לשבת עם ה-MP3, לעצום עיניים ולהירגע, את יושבת על יד הנהג, משגיחה עליו בכל פיתול של הכביש, דרוכה ועצבנית שמא יטעה בדרך או יירד חלילה מהכביש. מוטב להשאיר את החומר התיאורטי לפסיכולוגים, ואת הכוחות להשקיע במה שחשוב באמת: בקשר הטיפולי ובמשמעותו עבורך, בחומר הטיפולי שאת מביאה אל החדר, בניסיונות להבין את המקור לסבל שלך, ובמאמצים לכונן אינטימיות וקרבה. אני מציעה לך ליצור קשר עם המטפלת בהקדם, ואולי להביא איתך את הפניה שלך הנה, מודפסת. יכול להיות שזה יהיה דומה, ויכול להיות שלא. כך או כך, הדברים לעולם דינמיים וחיים, ואינם עומדים מלכת. כשתרצי בשינוי, ותסכימי לקחת עליו אחריות, הוא יבוא. מחזיקה לך אצבעות ליאת