שתי שאלות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/08/2007 | 20:00 | מאת: דינה

שלום, יש לי שתי שאלות בשני נושאים שונים: 1) אני אמא לשלושה. הילד הקטן עוד מעט בן שנה ואני לא יודעת איך להפסיק להניק אותו. הוא מסרב לאכול (אני מצליחה לשלב מעט מאוד אוכל במשך היום). בכל פעם שהוא מתקרב אלי ומריח אותי, הוא רוצה הנקה. מה אפשר לעשות בעניין? האם לעזוב אותו כמה ימים עם אבא שלו, ולהתעלם מהבכי שלו? להרחיק אותו ממיטתי? איך? מה לעשות? עם שני אחיו זה לקח כמה ימים של בכי אבל זה עבר, אצלו לא מראה בכלל שיהיה כך! או האם הדבר תלוי בי? 2) אם מטפלת אומרת למטופל שהיא לא יודעת מה לעשות איתו, שהיא מבולבלת, אבל כפי שנראה לה היא עושה הדברים בדרך הנכונה, אבל המטופל הוא "אגוז קשה" או "דפוס קשה" שאי אפשר להתקרב אליו, לעזור לו. אבל אם יתן לה להמשיך בדרך שהיא מכירה (ואם ישתף איתה פעולה והיא תקח הדרכה) היא בטוחה שיגיעו לתוצאות טובות. איך אפשר לבטוח בטיפול שלה, אחרי שמרגישים בחוסר בטחון שיש לה. או שזה דווקא טוב שהיא אומרת את האמת ומה שהיא מרגישה!!!!!!

30/08/2007 | 01:19 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום דינה, גמילה מהנקה היא שלב בלתי נמנע בהתפתחותו של התינוק, גם אם הוא כרוך בתסכול וזעם מצד התינוק. מדובר בתהליך המשותף לאם ולתינוקה, כאשר הקשיים משקפים בדר"כ מידה של אמביוולנטיות גם מצד האם (ולא רק קושי של התינוק). אני מאמינה שמרגע שגמלה אצלך ההחלטה להפסיק להיניק, עליך להביא בחשבון מחאות קולניות והתנגדות מצד התינוק, שאינם אמורים לעכב את התהליך. לתפיסתי, אפשר לעשות תהליך זה בהדרגה, מתוך הבנה ואמפתיה לקושי של התינוק, אך בנחישות הנדרשת כל אימת שעלינו להציב גבול לילדינו. אל תיעלמי מהבית ובטח שלא כדאי להרחיק את התינוק מקרבתך. אדרבא, העניקי לו את כל האהבה ותשומת הלב לה הוא נזקק *ללא* השד. תוכלי להאכילו בעצמך, תוך שאת טורחת על סביבה נעימה ורגועה ככל האפשר. אל תילחצי מהבכי. תוכלי לאפשר יניקת לילה - אם רצונך בכך - או בכל זמן אחר שיתאים לך, אך לעמוד על כך שיתר הארוחות יסופקו ממקור אחר. לשאלתך השניה, אני מאמינה שקשר טיפולי חייב להיות קשר של כנות דו סטרית. לא בכל אסכולה מטפל ירשה לעצמו לשתף את המטופל בלבטים או בבלבול שלו, אך אין זה אומר שהם אינם. ספק, חוסר ידיעה או בלבול הם חלק מכל טיפול, לפחות בשלבים מסוימים בו, והדרכה היא הדרך המקובלת להתמודד איתם. ככל הנוגע ל"אגוזים קשים", ההתנגדות נוכחת מאד, ואינה בהכרח קשורה להתנהגותו או דבריו של המטפל. ובכל זאת, לעולם עומדת האפשרות - לפני שמתייאשים - לבדוק מטפל נוסף ולראות אם יהיה שינוי. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית