עניינים שבטיפול

הי, לפני זמן מה שוחחתי באחת הפגישות עם הפסיכולוגית שלי על איזו החלטה שהייתי אמור לקבל בעניין שנגע לעירוב גורם זר בטיפול(אם ניתן להגדיר זאת כך).הרגשתי כי ההחלטה שעמדתי לקבל עוררה התנגדות מסוימת מצדה,ומכיוון שהיה חשוב לי לא לדחות את קבלת ההחלטה ולפעול בשיתוף עם המטפלת,התקשרתי אליה לקליניקה על מנת ללבן את הסוגיה בשיחה טלפונית קצרה.לאחר שהיא ענתה ואמרתי לה שלום, ציינתי כי הרגשתי שהיא מתנגדת להחלטתי, והיא מיד אמרה שהיא אינה מתנגדת, אך היא הייתה מעדיפה שנדבר על כך בשבוע הבא בפגישה.כשהגעתי לפגישה הבאה היא אמרה לי: "אני רוצה לחשוב איתך ביחד באילו מקרים כדאי להתקשר לקליניקה ובאילו לא"- ודי לחכימא ברמיזא.... ובכל זאת,מעניין.האם היא עשתה זאת מתוך: א.חוסר אכפתיות למטופלים כאשר הם שוהים מחוץ לחדר הטיפולים+בזבוז זמנה היקר בשיחה עם מטופל? ב.חשש שמע דברי החוכמה שלה עלולים להשמע בחינם? ג.כלל שאומר שאסור לקיים שיחות מחוץ לחדר הטיפולים אלא בענייני מנהלה? ד.כל התשובות נכונות. אודה על תשובתך אורנה ותשובת חברי הפורום.

היא לא ענתה לטלפון באמצע פגישה או משהו כזה,היא חזרה להודעה שהשארתי לה...

דורון חוסר נחמדות אפשר למצא בכל מגזר ובכללם גם אצל פסיכולוגים . אני יכולה להבין את הכעסים המופנים בפרט ללפסיכולוגים כאשר הם אינם נחמדים. התשלום הגבוה שהם גובים ,צריך לכלול גם אמפתיה גם כשלא מתחשק להם להיות כאלה. וזמן סביר מחוץ לשעת טיפול יכול להיות כלול גם כן.

הי, אתה מדבר על נושא עמוק שדורש דיון ממשי אפילו במספר פגישות לא קטן, שיחה טלפונית אינה תחליף לשיחה טיפולית ואינה דומה לה. האפקט שלה הוא שונה באופן מהותי. נושא האמון הוא נושא נכבד מאין כמותו בטיפול ועירוב גורם שלישי קשור לכך קשר הדוק. במיוחד, כאשר דנים בנושאים הקשורים לאמון - חשוב לעשות זאת במקום אמיתי רק בשיחה תלת מימדית פנים מול פנים עם נוכחות ממשית. לא בכדי מתקבלת ההחלטה הזו ויש מאחוריה חשיבה מרובה ביותר. ושוב, תלוי גם בגישה הטיפולית ובעיתוי וכד'. אם תמשיך בטיפול אולי תוכל להבין גם את זה בשלבים מתקדמים שלו. את הרמזים שנדמה לך שעוברים בדרך הביטוי שלה והחשדנות - גם חשוב להחזיר אל המטפלת. הנושא שהעלית כאן נשאל רבות בפורום. תוכל לעשות חיפוש של המילים "טלפון" או "גבולות".

ד. כל התשובות נכונות! וניתן להוסיף עוד כמה סיבות

אולי כולכן צודקות/צודקים.. אותי זה מעצבן: "אני רוצה לחשוב איתך ביחד באילו מקרים כדאי להתקשר לקליניקה ובאילו לא" בי זה היה פוגע ומעליב לי זה מתפרש פטרוני איכשהו אני הייתי מעדיפה שתגדיר היא מתי זה מקובל בעיניה ומתי לא, ושלא תלאה אותי ב"לחשוב איתך ביחד".. זה מתפרש לי כמשפט כיסוי, בתחפושת נאורה ומתחשבת, למשפט לגיטימי לגמרי של "לא מתאים לי לדון בדברים בטלפון". ללכת מסביב ולומר "בוא נחשוב ביחד" גורם לי להרגיש שהיא מתייחסת אליי כמו אל תינוק שצריך להסביר לו לאט כדי שיבין. אוף, אני קוראת את מה שכתבתי ומצטערת שזו הנקודה שהגעתי אליה עם המטפלת שלי. שכל דבר מעורר התנגדות.. אוף :-( לא לכאן תכננתי להגיע.. (דורון- תקן את אי ההבנה לפני שתגיע לזה..)

יגידו לך זה תלוי גישה. בגישה הפסיכודינמית הקלסית יש משמעות לשמור על הגבולות וכד' יהיו עוד הסברים בסגנון...... אני באופן אישי זה היה מעצבן אותי, לא קונה את כל ההסברים מסוג זה בעיני אנושיות זה מעל הכל, ואפילו יש סיכוי שהתנהגות כזו היתה גורמת לי לומר יפה שלום ולא להתראות.

גבולות ,גישה או מה שזה לא יהיה. היא יכלה לומר לא מקובל עליי שמתקשרים מחוץ לשעת הטיפול( ואם היא טיפה אנושית היתה מוסיפה אלא אם מדובר במקרה חרום). ולא להתנהג כאילו *מטופלים* הם מוגבלים! ולנסות גם להוכיח ע"י הסברים. נמאס שמסתכלים עלינו מלמעלה ומדגישים בלי סוף את העליוניות הזו ומתרצים אותה בגבולות!