זוגיות ויחסי מין
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום יש לי בן זוג קבוע מזה כבר תשעה חודשים. אנחנו בני 25, הקשר שלנו רציני, פתוח ותומך. אני מאוד אוהבת אותו ומקבלת ממנו את מלוא היחס בכל הנושאים. אך בזמן האחרון שמתי לב שגופי לא מגיב מינית לתשומת לב שלו. אני מאוד רוצה להיות איתו, אוהבת לתת לו יחס בכל דבר, אבל לקבל נהיה לי בעיה. חשוב לציין שכרגע אני בתקופת טיפול בכדורים נגד דכאון, וידוע לי שזה משפיע על תפקוד מיני, אבל קיבלתי תרופה נוספת שמבטלת את תופעת הלוואי של אנטי-דפרסנט בעניין זה. חודש בערך לא הרגשתי שום צורך ביחסי מין ורק נתתי מעצמי, וניסיתי גם לקבל, אך לא הצלחתי. עכשיו גופי כאילו "שכח" מה זה וכאילו לא מוכן לקבל שום דבר... עם עצמי אני בקושי הצלחתי להגיע לסיפוק, ואליו אין לי שום תגובה פיזית, חוץ מרצון נפשי ליהנות איתו יחד. אני מתחילה לשקר לו שאני רוצה יחסי מין אבל לא נהנת כלל. גם פוחדת לספר לו כי הוא אלול לחשוב שאני לא רוצה בו יותר...מה עליי לעשות? מה קורה איתי? למה זה קורה? איך אני יכולה לצאת מהמצב הזה? אולי אני פונה למקום הלא נכון, אז תכוונו אותי בבקשה...זה מאוד חשוב לי, כי הזוגיות שלי בסכנה..
דנה שלום, את מתארת מצב מורכב בו הפסקת להינות מיחסי מין ומפחדת לאבד בשל כך את בן זוגך. מדברייך אני מבין שאת מרגישה שזה לא בגלל שאת לא נמשכת אליו אלא בגלל קושי להינות מיחסי מין ככלל. לכן המלצתי היא כזו, פני לפסיכיאטר שרשם לך את התרופות, ואם היה זה רופא משפחה, אז פני לפסיכיאטר, ספרי לו על המצב כך שיוכל לבדוק האם יש קשר לטיפול התרופתי ואם כן אז מה אפשר לעשות. במקביל פני לטיפול פסיכולוגי, ניתן לשלב פסיכולוג שהוא גם סקסולוג או שעובד עם סקסולוג כדי לבדוק מה הגורם הנפשי לכך, יוכל לעזור לך להתמודד עם הדיכאון וגם עם הפחד שהחבר יעזוב אותך. בהצלחה ובתקווה שתשובי להינות בכלל, דרור